באריו שוּז'ו, מוזמביק. ליקינה גימו קארישה, בת 65, איבדה את רגל ימין מעל הברך מהתפוצצות מוקש נגד אדם ב-1987, שלוש שנים אחרי שבעלה נהרג ממוקש. ליקינה, החיה בעוני, איבדה תשעה מבין אחד עשר ילדיה בעקבות חולי ומחלות.
Getty Images/ICRC/Brent Stirton

באריו שוּז'ו, מוזמביק. בּוֺנפאסיו מואזיה, בן 57, איבד את רגל שמאל ממוקש נגד אדם ב-1985 במהלך מלחמת האזרחים. למרות זאת, הוא ממשיך לעבוד את האדמה, לאחר שפיתח שיווי משקל יוצא דופן. כל יום הוא מדדה אל הגינה שלו, מרחק 45 דקות לכל כיוון; את המעדר נושאת אשתו.
Getty Images/ICRC/Brent Stirton

אזור גונדולה, מוזמביק. חולדות אפריקניות, עם חוש הריח המפותח שלהן, מאומנות על ידי יחידת פיתוח המוצרים לגילוי מוקשים יבשתיים נגד אדם (APOPO) להריח מוקשים, המופעלים במקום על ידי מסלקי מוקשים. שימוש בחולדות מאיץ באופן ניכר את תהליך סילוק המוקשים.
Getty Images/ICRC/Brent Stirton

זוּנוֺבניצ'ה, בוסניה והרצבוגינה. מירזה סמיילוביץ', בן 12, דניס מרדזנוביץ', בן 12, אלן קונאקוביץ', בן 14, ויסמין סידרן, בן 12 (משמאל לימין) שיחקו עם חברם מירזה מרדזנוביץ', בן 10 (דודן של דניס), יום אחד בנובמבר 2013 כאשר מצאו שק עם כלי נשק בנחל. מירזה הרכיב רימון של רובה והטיח אותו בקיר. הפיצוץ הרג אותו ופצע את ארבעת הבנים האלה. שרידי מלחמה נפיצים הם שכיחים במדינות כמו בוסניה/הרצגובינה שבהן התנהל בעבר הקרוב סכסוך.
Getty Images/ICRC/Veronique de Viguerie

זוּנוֺבניצ'ה, בוסניה והרצבוגינה. סביחה חדזייליץ', בת 45, וביתה מֶרימה, בת 10, מתאבלות על יד קבר אחיה של מרימר, אלדר. מרימה ואלדר שיחקו על יד נחל יום אחד בנובמבר 2013 כאשר הוא נתקל ברימון יד, שהתפוצץ כאשר הרים אותו. הוא נהרג, והיא נפצעה. הכפר זונובניצ'ה שוכן קרוב לבסיס צבאי ישן, ותאונות שם נפוצות.
Getty Images/ICRC/Veronique de Viguerie

זוּנוֺבניצ'ה, בוסניה והרצבוגינה. בתמונה נראות שתי דוגמאות שכיחות של שרידי מלחמה נפיצים: פגז רסס 125 מ"מ של טנק בעל נפיצות גבוהה ופגז ארטילריה 122 מ"מ בעל נפיצות גבוהה המונח בקרבתו. רצועות הנחושת שעל פגז הארטילריה נלקחו על ידי אספני פסולת מתכת.
Getty Images/ICRC/Veronique de Viguerie

נג'ף, עיראק. בינואר 2006, כאשר סג'אד פאלח היה בן ארבע, הוא ושלושה מאחיו נתקלו בפצצת מצרר שלא התפוצצה. הם החלו לשחק אתה, והיא התפוצצה. כתוצאה מכך, נהרגו שני אחיו המבוגרים יותר של סג'אד, ונקרעה בטנו של אחיו הצעיר ממנו; סג'אד איבד את שתי רגליו. כאן הוא ממתין לבדיקה במרכז לשיקום פיזי של ה-ICRC.
Getty Images/ICRC/Marco Di Lauro

ארביל, עיראק. מסריה סחר, בת 13 (משמאל), ואחותה סעדה, בת 16, איבדו שתיהן את רגל ימין שלהן ממוקשים נגד אדם. בעזרת אמן (היושבת מאחוריהן), הן לומדות ללכת על הרגליים התותבות החדשות שלהן במרכז לשיקום פיזי של ה-ICRC בארביל.
Getty Images/ICRC/Marco Di Lauro

מאוויליאן, עיראק. מסלק מוקשים עיראקי ממרכז הפעולה העיראקי-כורדי נגד מוקשים בשדה המוקשים זימאלי שח'י, ששטחו 68,000 מטר מרובע. המוקשים בו הונחו ב-1984.
Getty Images/ICRC/Marco Di Lauro

נאקהויסאו, מחוז סלבן, לאוס. אוּנלר, בן 61, איבד את מאור עיניו ואת ידו השמאלית ב-1981 כאשר הרים פריט של נפל תחמושת בעת עבודה בשדה.
Getty Images/ICRC/Paula Bronstein

האנגסינג, מחוז פקסן, לאוס. מֶק, בן 9, מחזיק תמונת דיוקן של סומאק טו, בן 12 – אחד משלושת הבנים שנהרגו מפריט נפל תחמושת שהם סחבו הביתה באופניים. בין 1963 ל-1972, במהלך מלחמת ווייטנאם, הוטלו על לאוס יותר מ-270 מיליון פצצונות (הפצצות הקטנות שבתוך פצצות המצרר).
Getty Images/ICRC/Paula Bronstein

מוֺסוֺנטה, ניקרגואה. אמיליו חוסה גומס פלוריאנו, בן 42, רועה פרות, עלה על מוקש נגד אדם ב-1991 ואיבד את רגל ימין. הוא עובד כיום בקרמיקה בעסק המשפחתי.
Getty Images/ICRC/Sebastian Liste

מנגואה, ניקרגואה. בּניטו ריבאס וילאלובּוס, בן 49, עבד את אדמתו כאשר עלה על מוקש נגד אדם ב-1989 ואיבד את רגלו השמאלית. הוא חי עם אשתו וחמשת ילדיו בסומוטיו, וממשיך לעבד את אדמתו. מאחר שהרכיב את אותה תותבת כבר חמש שנים, הוא בא לבית החולים השיקומי אלדו צ'בריה במנגואה להתאמת תותבת חדשה.
Getty Images/ICRC/Sebastian Liste

מנגואה, ניקרגואה. קרלוס חוזה פיקאדו, בן 52, איבד את רגלו הימנית ממוקש נגד אדם במהלך הסכסוך של 1981-1990בניקרגואה שבו השתתף. הוא חי עם אשתו ובתו בפרוור של מנגואה, ועובד כמאבטח בבית חולים בעיר.
Getty Images/ICRC/Sebastian Liste