במהלך השנים, הכנס השנתי של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בשיתוף מרכז מינרבה בנושא משפט הומניטרי בינלאומי – כינס מגוון מומחים משפטיים, המחוייבים לדיון על סוגיות מורכבות הקשורות לנושא.
הכנס מהווה הזדמנות ל-ICRC לקדם ולחזק את ההבנה והקבלה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי בקרב אנשי אקדמיה מישראל ומהעולם. הוא אורגן בשיתוף עם מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית בירושלים ושגרירות שווייץ בישראל.
דוברים מישראל ברזיל, ארגנטינה, יפן, קניה, אוסטרליה, קנדה וארה”ב חלקו מהידע ומהניסיון שלהם, המבוסס על רקע מגוון מהאקדמיה, מהשטח או מהחברה האזרחית. הם הציגו נקודות מבט שונות על משפט הומניטרי בינלאומי, כולל האתגר למצוא את האיזון הנכון בין צורך צבאי ובין שיקולים הומניטריים.
הסוגיות בהן דנו היו לא רק מאתגרות מבחינה משפטית, אלא גם בעלות רלוונטיות מעשית משמעותית: סיכולים ממוקדים, מבצעים קרקעיים באזורים עירוניים, ילדים-חיילים, קבוצות חמושות, האכיפה של משפט הומניטרי בינלאומי וחקירת הפרות שלו.
הלן אוברגון מהמחלקה המשפטית של ה-ICRC בג’נבה הציגה את הנושא של השלכות משפטיות הנוגעות להגירה. ברונו דמאייר, יועץ משפטי של ה-ICRC בג’נבה, הציג את הפרשנויות המעודכנות לאמנות ג’נבה ודן באופן בו מתפתח המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
בשל היעדר ציות ושאלות העולות לגבי האופן בו ניתן לאמץ את המסגרת המשפטית במציאות המורכבת של קונפליקטים בימינו, יש הסבורים כי המשפט ההומניטרי הבינלאומי הינו מיושן או נשחק לכדי חוסר משמעות. למרות בעיות אלה, מסגרת העבודה המשפטית הנורמטיבית מעולם לא היתה כה חזקה ומקיפה, לפני כן מעולם לא היו מסוגלות מדינות להסכים על כל כך הרבה כללים המקובלים בעולם.
“ההשפעה החיובית של החוק מסתתרת לעיתים קרובות מידי תחת הפרות של משפט הומניטרי הבינלאומי המפורסמות באופן נרחב, מה שיוצר את הרושם כי החוק נכשל”, אמר ז’אק דה-מאיו, ראש משלחת ה-ICRC בישראל ובשטחים הכבושים.
“מכל מקום, בדיוק משום שאנחנו מכירים את יכולת המגנה של החוק, זו הסיבה שאנחנו יותר רגישים להפרות וכל כך זועמים כאשר ישנה התעלמות מהחוק ההומניטרי הבינלאומי”, אמר דה-מאיו. “עדיין, עצם קיומה של המסגרת המשפטית הספציפית הזו, היא המספקת לנו את הבסיס המשותף לדיאלוג המתמשך שלנו עם צדדים בסכסוך על להגנה על אזרחים, בטיפול בעצורים באנושיות ובדאגה לפצועים ולחולים. חלופה טובה יותר לא הוצגה עד כה. “
צילומים: ברונו שרביט עבור מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית בירושלים
