ראש משרד הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בעזה, כריסטיאן קרדון, מתאר את המצב הנוכחי בעזה, וקורא למציאת פתרונות בני-קיימה, הדרושים עכשיו יותר מתמיד.

 כיצד היית מתאר את החיים בעזה כיום?

בארבע עשרה השנים האחרונות היינו עדים להתרוששות הדרגתית של משק הבית הממוצע בעזה וירידה ביכולת להתמודדות עם המצב. מה שעוד בולט בעזה זו אי-הוודאות התמידית לגבי המחר ומה שעשוי לקרות בו, והאופן שבו אי הוודאות הזו הופכת להעמיק בדרכים כה רבות.

חיי היומיום של העזתים מתאפיינים באבטלה, עוני, מחסור כרוני בדלק ומיעוט בחומרי גלם וציוד, הפוגעים בתשתיות הבריאות, המים, התברואה והחשמל. גם ציוד רפואי חסר או יקר מדי, ואילו ההיצע של חומרי בניין בסיסיים החיוניים לתעשיות מקומיות אינו מספיק.

המצב המקומי והאזורי הנוכחי זרז את המגמות הללו. כך, למשל, ב-2013 נותר שיעור האבטלה בעזה מן הגבוהים בעולם, ועלה ביותר מ-10% – המייצגים אבדן כולל של כ-60,000 מקומות עבודה  – במהלך החצי השני של 2013.

השכר היומי הממוצע בעזה ב-2013 היה מתחת לקו העוני הפלסטיני, העומד  כשלעצמו על שליש מקו העוני בישראל השכנה. ואכן, במהלך 2013 פחת התוצר המקומי הגולמי של עזה בכ-3%, ונמצא עדיין מתחת לרמתו בשנות התשעים. למעשה, השכר היומי הממוצע הריאלי היה נמוך ב-2013 מכפי שהיה בשנות התשעים, ומכאן שמשק הבית העזתי הממוצע מתקשה יותר לספק את צרכיו הבסיסיים ביותר.

בינתיים, מצרכים חיוניים הולכים ומתייקרים. מחיר הדלק בעזה הכפיל את עצמו בחצי השני של 2013, והמשק בעזה מסוגל לספק רק כ-15% מן הצורך בדיזל וכ-40% מן הצורך בבנזין.

באשר לחומרי בניין, איבדה הכלכלה של עזה גישה לכמות ממוצעת של 360,000 טון חומרי בניין לחודש, שהם שווי ערך ל-15,000 משאיות במשקל 24 טון מלאות בחומרי בניין. חומרי הבניין הקיימים מכסים פחות מ-10% מן הצורך היומי של עזה, והשפל בענף הבנייה מוליד עוד אבטלה.

האפקט המצטבר מהתהליכים הללו מביא להחלשת עמידותם של שירותים חיוניים, ויותר מכך – שחיקת מנגנוני ההתמודדות של העזתים באופן כללי. המצב נזיל, והאוכלוסייה תהיה פגיעה עוד יותר בכל מקרה של עלייה במתח או באלימות.

האפקט המצטבר מהתהליכים הללו מביא להחלשת עמידותם של שירותים חיוניים, ויותר מכך – שחיקת מנגנוני ההתמודדות של העזתים באופן כללי. המצב נזיל, והאוכלוסייה תהיה פגיעה עוד יותר בכל מקרה של עלייה במתח או באלימות.

למה הקדשתם את עיקר תשומת הלב שלכם לאחרונה?

קריסטיאן קרדון, ראש משרדי ה-ICRC בעזה

מאז יולי 2013, סגירת מסוף רפיח בגבול עם מצרים האטה עוד יותר את תנועת האנשים, שהייתה מוגבלת גם כך. להריסת המנהרות בין עזה למצרים, הגם שזה חלק ממדיניות פיקוח של מדינה ריבונית על הגבול שלה, פגעה קשות במצב ההומניטרי בעזה.

המגבלות הישראליות שהוטלו על עזה יצרו כבר קשיים יומיומיים רבים על 1.8 מיליון האנשים המתגוררים ברצועה. סגירת מעבר רפיח והריסת המנהרות – שהיו מקור לכ-30% מן הסחורות שנכנסו לעזה – מהוות גורמים חדשים במשוואה מורכבת ממילא הדורשת מצדנו את מלוא תשומת הלב וההיערכות.

מה בדבר הסגירה התכופה של מסוף רפיח?

מדובר במקור חדש לאי-ודאות עבור תושבי עזה. לפני הסגירה האחרונה של מסוף רפיח ביוני 2013, פעל הגבול קרוב לתשע שעות ביום, ואפשר לכ-1,200 איש לעזוב בכל יום. מאז, היו תקופות של סגירה מלאה או חלקית; באלה האחרונות, במקרה הטוב, נפתח המסוף לארבע שעות ביום ואפשר יציאה של 350 איש בלבד. מאז תחילת השנה הנוכחית, נפתח המסוף לכל היותר חמישה ימים בחודש. לעומת זאת, הוא נסגר למשך שבעה שבועות רצופים בתחילת 2014, ורק מספר קטן יחסית של עולי רגל בדרכם לערב הסעודית יכלו לעבור בו. כדי לסבר את האוזן, מעל ל-59,000 נוסעים עזבו את עזה במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2013, בהשוואה לכ-9,000 שעזבו בתקופה המקבילה ב-2014.

מעבר רפיח

הסגירה של רפיח והסגר על עזה משפיעים לא רק על מקרים רפואיים, אלא גם על עזתים החיים מחוץ לרצועה, העלולים לאבד את מקום עבודתם אם לא יוכלו לחצות, וכן על סטודנטים המתקשים לחזור למצרים ולמדינות אחרות כדי להמשיך בלימודיהם או לשוב ולבקר את משפחותיהם בעזה. זה משפיע גם על כניסת סחורות, כאשר הכמות המשמעותית היחידה של סחורות שנכנסה לעזה דרך מעבר רפיח הייתה עד כה חומרי בניין שנועדו לשימוש במסגרת תכנית בנייה אחת המתבצעת במימון חוץ. כל הסחורות ממצרים נכנסות עתה דרך מסוף כרם שלום בישראל.

היכן מורגשת ההשפעה של המגבלות החדשות הללו בשטח?

הדאגה העיקרית היא ההשפעה על שירותים בסיסים חיוניים, ובמיוחד בריאות. בתי חולים ממשיכים לפעול, אך שירותים חיוניים עומדים בפני סכנת קריסה הולכת וגדלה כתוצאה מן ההגבלות.

למשל, המגבלות על יבוא פריטים רפואיים נחוצים כגון חלקי חילוף, תרופות ומוצרים מתכלים, יצרו לחץ נוסף לטווח הבינוני והארוך על מערכת בריאות שברירית ממילא. זמינותם של הרבה פריטים רפואיים, תרופות ומוצרים מתכלים ירדה עד כדי 35% מאז יוני 2013.

מקור דאגה נוסף הוא תשתית החשמל, המושפעת ישירות מן המחסור בדלק. כיום, מופסקת בעזה אספקת החשמל בממוצע לעשר שעות ביום. אם הפעילות של תחנת הכוח של עזה תופסק כפי שקרה בסוף 2013, תהיה רצועת עזה ללא חשמל שמונה עשרה שעות ביום. דבר זה, בתורו, יגביר את הצורך בדלק וישפיע על בתי חולים, שלא תיוותר להם ברירה אחרת אלא להפעיל גנרטורים, במיוחד כאשר קיים צפי להפסקה פעילות של תחנת הכוח היחידה בעזה בשל המחסור בדלק.

עבודות במתקן טיהור שפכים בואדי עזה.

בטווח הארוך יותר, מחסור בסחורות מעלה את המחירים, ופריטים מסוימים נעלמים כליל מן השוק. למרות שהרשויות הישראליות מתירות כניסת כמויות מוגבלות של חומרי בניין לעזה, חומרים אלה מיועדים בדרך כלל לשימושם של ארגונים בינלאומיים, ולא ישירות לתושבי עזה עבור הצרכים היומיומיים שלהם.

מה ניתן לעשות כדי לטפל בבעיות הללו?

למרות שנעשו מאמצים מסוימים מצד גורמים שונים להקל את המגבלות הללו, מדובר בפתרונות שהיו קצרי-מועד. עזה ממשיכה להיות חשופה להתדרדרות מהירה ומזיקה בכל תחומי החיים. פתרונות בני-קיימה דרושים מצד כל הרשויות וגורמים אזוריים הקשורים לעניין, הן מחוץ לעזה והן בתוכה. יש להעניק לתושבי עזה גישה משופרת בהרבה לאספקה חיונית שתענה על צרכיהם בתחומי הרפואה, האנרגיה והתשתיות בטווח הקצר ובטווח הארוך. צריכה להיות הקלה במגבלות הנרחבות הקיימות על תנועת אנשים למטרות רפואיות, למטרות לימודים ולמטרות כלכליות.

 מהן כמה מן העדיפויות שלכם בחודשים הקרובים?

אנחנו עוקבים כל הזמן אחר המצב בבתי החולים ותשתית המים בעזה, תוך חיזוק המוכנות שלנו להיענות למצבי חירום אפשריים, יחד עם אגודת הסהר האדום הפלסטינית.

כחלק מן האסטרטגיה שלנו לחיזוק השירותים חיוניים, אנחנו פועלים גם על מנת לשפר את הניהול של מחלקות החירום של בבתי החולים המרכזיים ברצועת עזה. פרויקט זה כולל עבודות שיפוץ, כמו גם תכניות הכשרה עבור מאות אנשי מקצוע מתחום הרפואה.

חשוב להבטיח שבתי החולים של עזה תמיד יתפקדו – בפרט בעתות סכסוך – וכי הסגל הרפואי יוכל לבצע את עבודתו ללא כל הגבלות שמטילים הצדדים לסכסוך. לשם כך, אנחנו עובדים גם עם הקהילה הרפואית, הרשויות, נושאי נשק, החברה האזרחית וכלי התקשורת בעזה כדי להעלות את המודעות בדבר הצורך לשפר את הגישה לשירותי בריאות.

ה- ICRC מתאם את יצאתם של משפחות מעזה לביקור קרוביהם בבתי הכלא בישראל

בנוסף לכך, אנו ממשיכים בעבודתנו הקיימת לשיפור המצב בבתי כלא ובמתקני חקירה בעזה, לצד מאמצינו משכבר הימים להבטיח כי בני משפחה מעזה יוכלו לבקר את יקיריהם המוחזקים בבתי כלא בישראל.