עם הסלמת האלימות בישראל, ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, ישנה עליה חדה בהפצת מידע כוזב ובדה-הומניזציה  ביחס לוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) ועבודתנו בסכסוך הנוכחי. אל מול ההשלכות הללו בעולם האמיתי, הן עבור אנשים והן עבור שחקנים הומניטריים, אנו רוצים להתייחס בבירור לנרטיבים המזיקים העיקריים נגד ה-ICRC והצוות שלנו.

עודכן לאחרונה: 29 בספטמבר 2025

הפצה של מידע כוזב ומוטעה מעמידים בסיכון ישיר את מי שזקוקים לעזרה, ואת אלו שמנסים לעזור להם. אנו קוראים לכל מי שבעמדת השפעה לא לנקוט או לאשר פרקטיקות כאלה, ולקדם סביבת מידע שבה מכבדים את כבודם וביטחונם של אנשים, פעילות ההומניטרית ואת המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

האם ה-ICRC ‘שותף’ מכיוון שהוא לא מגנה בפומבי את הצדדים הלוחמים?

בכלל לא. ה-ICRC הוא ארגון הומניטרי ניטרלי. אנחנו לא עוסקים בפוליטיקה. הדאגה שלנו היא הומניטרית בלבד – אנו שואפים להציל חיים ולצמצם, או למנוע כליל, את הסבל של אנשים שנקלעו לסכסוך.

על מנת לפעול באזורי סכסוך, ה-ICRC מבסס את האמון בו באמצעות הדיאלוג החסוי שלו עם כל הצדדים לסכסוך, במטרה להקל על סבלם של המושפעים ממנו. זה מאפשר לנו לנהל חלק חיוני בעבודתנו: להזכיר לצדדים הלוחמים את חובותיהם על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי – דבר שאנו עושים גם בפומבי – ולהביע, באופן ישיר וכן, את דאגותינו לגבי ניהול פעולות האיבה. עם זאת, אין אנו דנים בפומבי בתוכן של שיחות חסויות אלה.

קריאה פומבית לגבי צד לוחם כזה או אחר, או חשיפה של תוכן השיחות החסויות שלנו, תסכן את האמון בנו ואת הגישה הישירה והמרחב החיוני לדבר עם כל הצדדים לסכסוך על הצורך להגן על אזרחים במהלך לחימה. זה עלול גם לסכן את היכולת שלנו להעניק סיוע מציל חיים למי שזקוקים לו.

ייתכן ואופן הפעולה שלנו יתפרש כאילו שאנחנו לא מספיק גלויים. אך בהתבסס על עשרות שנות ניסיון, אנו מאמינים כי פעילות באופן חסוי ומתמשך מול אלו שעליהם אנו מנסים להשפיע – היא הגישה היעילה ביותר.

אנו מודעים לחלוטין לכך שהנייטרליות והעקרונות שלנו לא תמיד מובנים היטב, במיוחד במצבים שבהם מעורבים רגשות חזקים. עם זאת, העקרונות שלנו בדבר נייטרליות וחוסר משוא פנים הם חיוניים ליכולתנו לפעול בכל הקשר. אנו ממשיכים במאמצים שלנו ליידע אנשים, כולל הצדדים לסכסוך, על מה שה-ICRC יכול ומה לא יכול לעשות בהתבסס על המנדט והעקרונות שלנו.

למידע נוסף על מדוע “אנחנו שותקים”, צפו בסרטון הקצר הזה.

מדוע מבצעי השבת בני הערובה התנהלו באופן כל כך כאוטי? למה ה-ICRC לא פועל לייצר סביבה בטוחה?

במהלך השבת בני הערובה, תפקידו של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום הוא לספק העברה בטוחה ומתן תמיכה רפואית או לוגיסטית. בכל שלב, הצוותים של הארגון עושים ככל יכולתם על מנת להגן על כבודם ובטיחותם של בני הערובה המשתחררים, אולם היבטים רבים של האירוע נמצאים מחוץ לשליטתנו, וחשוב שאנשים ידעו על המגבלות העומדות בפנינו בפעולות כאלה.

אנו נמצאים בדיאלוג מתמיד עם כל הצדדים המעורבים, ופועלים במסגרת התנאים שנקבעו במשא ומתן על ידי אותם צדדים, על מנת שהמבצע ייצא לפועל. שמירה על ניטרליות קריטית ליכולתנו לפעול בסביבות מורכבות ונפיצות.

הפרעה לכוחות חמושים עלולה לסכן את ביטחונם של אנשי הצוות של ה-ICRC, וחשוב מכך, את ביטחונם של בני הערובה. הנסיבות הפרטניות של כל מקרה עשויות להיות שונות, ואתגרים כמו קהל גדול מגבילים את יכולתו של ה-ICRC לנהל את התהליך. באחריות הצדדים להסכם לוודא ששחרור בני הערובה מתבצע בצורה בטוחה. העדיפות שלנו היתה, ותמיד תהיה, לערוך מבצעי שחרור בטוחים ולהשיב את בני הערובה לרשויות הרלוונטיות ולמשפחות ולקרובים הממתינים להם.

האם התפקיד של ה-ICRC מתמצה בהסעת אנשים ממקום למקום?

הצגת תפקידו של ה-ICRC כשירות הסעות בלבד מפספסת את התמונה הגדולה יותר של מה שאנחנו עושים. כשאנחנו משנעים אזרחים שנפגעו מסכסוכים מזוינים, זה אף פעם לא רק עניין של העברת אנשים ממקום אחד למשנהו.

מעורבותנו בהעברת בני ערובה מושרשת עמוק בחמלה ואמפתיה כלפי מי שנפגעו מסכסוך. מעמדנו הניטרלי הוא שמאפשר לנו להעביר בני ערובה ועצורים בבטחה, ולהגן עליהם ברגעים הפגיעים של ההעברה. אנחנו מציעים עזרה ראשונה ותמיכה רגשית לבני ערובה משוחררים, מתוך הכרה בטראומה שעברו.

האמון שניתן בנו על ידי הרשויות הישראליות ועל ידי חמאס, הוא שמאפשר לנו לעבוד עם כל המעורבים כדי לבצע את הפעולות העדינות הללו. אמון זה, והגישה הזהירה והעקרונית שלנו, הם שמאפשרים להבטיח שבמהלך פעולות השחרור וההעברה אנשים יטופלו בצורה אנושית.

אנו פועלים בהתאם לעקרונות מחמירים של ניטרליות, אובייקטיביות ועצמאות, המאפשרים לנו לעבוד עם כל הצדדים בסכסוך.

זה אולי נראה פשוט, אבל העבודה מאחורי הקלעים – משא ומתן על גישה, דאגה לבטיחות ותיאום עם כל הצדדים – היא מורכבת להפליא ויכולה להימשך חודשים או שנים. כל צעד נועד להגן על חיים, לא רק להציע תחבורה.

למה שחרור העצורים הפלסטינים התעכב?

תפקידו של ה-ICRC בחילופים מסוג זה הוא לשמש כמתווך ניטרלי, ולסייע בהעברה בטוחה והומנית של אנשים בין הצדדים. עיכובים בשחרור עצורים עשויים לנבוע ממספר סיבות לוגיסטיות או אדמיניסטרטיביות, והטענה שעיכובים אלה נובעים מפעילות מכוונת של ה-ICRC היא שקרית לחלוטין.

מדוע ה-ICRC מנסה לקחת קרדיט על העברת בני הערובה כאשר הוא לא הצליח אף פעם לבקר אותם או להעביר להם תרופות?

קראנו באופן קבוע להעניק לנו גישה מיידית לבני הערובה כדי שנוכל לבדוק את מצבם, לסייע ביצירת קשר עם משפחותיהם ולהבטיח את שלומם, בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי. עשינו זאת באופן פומבי וישירות מול האחראים למצב.

בשביל לקבל גישה נדרש שיתוף פעולה מצד כל הצדדים המעורבים. אם צד כלשהו לסכסוך מעכב או מונע גישה, אנחנו לא יכולים לאלץ אותו מבלי לסכן את העקרונות שלנו של ניטרליות, חוסר משוא פנים ועצמאות. לעשות זאת עלול לסכן את בני הערובה. מניעת הגישה, יחד עם הלחימה המתמשכת וסיכונים בטיחותיים מדגישים את המורכבות הרבה והרגישת של גישה לבני ערובה באזור לחימה פעיל.

אנחנו לא מנסים לקחת קרדיט על כלום, אנחנו רק מבקשים לקבל מרחב הומניטרי שיאפשר למתווך הומניטרי לבצע את עבודתו ההומניטרית.

מדוע ה-ICRC אינו מבקר עצורים פלסטינים?

ה-ICRC לא הצליח לבקר עצורים פלסטינים המוחזקים במתקני מעצר ישראליים מאז ה-7 באוקטובר 2023.

אנו פועלים מול הרשויות הרלוונטיות באמצעות הדיאלוג הישיר והחסוי הרגיל שלנו, כדי שנוכל לשוב ולעדכן את סוכנות האיכון המרכזית של ה-ICRC בנוגע למקום הימצאותם של אלפי פלסטינים שמוחזקים במתקני מעצר ישראליים, וכדי שנוכל לחדש את ביקורי ה-ICRC וביקורי משפחות העצורים. אנו גם קוראים להעניק לעצורים יחס הומני ולאפשר להם לתקשר עם קרוביהם.

אנחנו מוכנים לחדש את ביקורי המעצר הקבועים בהקדם האפשרי, להמשיך את המעקב אחר היחס הניתן לעצורים ואחר תנאי המעצר בכל המתקנים הרלוונטיים. זה נותר בראש סדר העדיפויות של ה-ICRC בישראל ובשטחים הכבושים.

עד היום, קיימנו אינטראקציה עם למעלה מ-1,250 עצורים משוחררים – באמצעות ראיונות קבוצתיים או אישיים – כדי לאסוף מידע על הטיפול בהם ותנאי המעצר, ולעסוק בכך בדיאלוג שלנו מול הרשויות הרלוונטיות, וסייענו בהחזרתם של 154 עצורים פלסטינים ממתקני מעצר ישראליים למשפחותיהם.

ל-ICRC יש היסטוריה ארוכה של ביקור עצורים ברחבי העולם. המחויבות שלנו כלפי העצורים ומשפחותיהם נותרה ללא שינוי.

האם ה-ICRC מעורב בפעילות ריגול?

לעולם לא. ה-ICRC מכחיש בתוקף את כל ההאשמות על ריגול. אנו מחויבים לשמור על עקרונות הומניטריים והמוסר בכל פעולותינו. טענות שווא אלו מסכנות את בטחונם של אנשי הצוות שלנו, ומפריעות לסיוע הומניטרי להגיע לנזקקים.

דיאלוג חסוי של ה-ICRC עם כל הצדדים הלוחמים מאפשר לנו לבצע חלק חיוני בעבודתנו: להזכיר לצדדים את חובותיהם על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי והבעת חששותינו לגבי הלחימה.

דיאלוג זה עם צדדים לוחמים מאפשר לנו לתמוך בדיסקרטיות ובאופן שוטף בהגנה על אזרחים בזמן לחימה. זוהי עבודה מצילת חיים ואין לפרש אותה בשום אופן אחר.

האם ה-ICRC מנסה להסתיר את העובדה שנעשה שימוש בלתי חוקי בבתי החולים בעזה?

בתור ארגון ניטרלי, ה-ICRC אינו פועל במתקנים רפואיים שיש חשד שנעשה בהם שימוש בלתי ראוי או שמשמשים לאחסון לוחמים או ציוד צבאי. לו היינו עושים זאת היינו מפרים את עקרון הניטרליות שלנו וחמור מכך, מסכנים את חייהם של אנשי הצוות שלנו ושל האזרחים שאנחנו מנסים לסייע להם. קראנו באופן קבוע – במהלך השנתיים האחרונות ולפני כן – להגנה על מתקנים רפואיים, כולל מפני שימוש בלתי חוקי מצד נושאי נשק.

קראו עוד: הגנה על בתי חולים במהלך סכסוכים מזוינים

האם ה-ICRC היה מעורב בפינוי בתי חולים בעזה?

במהלך העימות, ה-ICRC קיבל מספר בקשות לפינוי בתי חולים בצפון רצועת עזה. עם זאת, המצב הביטחוני הקשה ביותר – בשילוב עם כבישים חסומים ובעיות בדרכי התקשורת – הובילו לכך שלא היתה לנו גישה בטוחה לאזור, ולכן לא היינו מעורבים בשום פינוי.

רק בתקופה האחרונה, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני, הצליחו לבצע מספר מצומצם של העברות רפואיות של מטופלים במצב קריטי או כאלה שהיו זקוקים לטיפול מומחה, מבתי חולים שכבר לא מסוגלים להעניק את הטיפול המתאים, למוסדות רפואיים אחרים.

בלתי מתקבל על הדעת שאזרחים, כולל תינוקות וילדים, משלמים מחיר כה נורא בסכסוך הזה.

ה-ICRC חזר והדגיש את הצורך בגישה הומניטרית בטוחה ברחבי רצועת עזה, כולל בחלק הצפוני. ה-ICRC ערוך למלא את תפקידו כמתווך ניטרלי במהלך סכסוכים ומחויב לסייע לפינוי החולים והפצועים. אנו חוזרים על קריאתנו לקיים את התנאים הדרושים כדי שנוכל לעשות זאת. רק הצדדים לסכסוך יכולים לספק זאת. ללא הסכם כזה, פינוי יכול לסכן חיים נוספים כולל אזרחים.

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום שב ומדגיש שיש לנקוט בכל הצעדים האפשריים כדי להגן על חיי אזרחים במהלך מבצעים צבאיים, ולהבטיח שיש להם נגישות לצרכים חיוניים, כולל מזון, מים וטיפול רפואי. ה-ICRC ממשיך לפעול ברצועת עזה, למרות שלפעמים יש צורך בנקיטת צעדי אבטחה נוספים כדי לשמור על הצוות של הארגון.

על הצדדים לעימות למלא אחר חובותיהם לכבד ולהגן על פצועים וחולים, ועל הצוותים הרפואיים שמטפלים בהם.

האם ה-ICRC עוזב את רצועת עזה?

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום נותר מחויב למנדט ההומניטרי שלו וממשיך לפעול ברצועת עזה. מאז חידוש הלחימה קשה יותר לצוותים שלנו לנוע ברצועה ולספק סיוע הומניטרי דחוף, אבל אנחנו ממשיכים להעניק סיוע הומניטרי לאזרחים שזקוקים לו נואשות. נמשיך לפעול ברחבי רצועת עזה ככל שהמצב הביטחוני והתנאים הלוסגיסטיים מאפשרים זאת, כפי שעשינו בשנתיים האחרונות ובעשורים שקדמו לכך.

ה-ICRC ערוך להרחיב את פעילותו ככל שהמצב יאפשר זאת. אנחנו חוזרים על קריאתנו שהכרחי לאפשר גישה לסיוע הומניטרי, וכי בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי, יש לאפשר ולסייע לכניסה של סיוע הומניטרי לאזרחים במצוקה.

האם ה-ICRC מסרב להעביר תרופות מצילות חיים לבני ערובה בעזה?

מאז מתקפות ה-7 באוקטובר, מצבם של בני הערובה נמצא בראש סדר העדיפויות של הארגון. חזרנו וקראנו לשחרורם של בני הערובה באופן מיידי וללא תנאים, ובמקביל חחצנו לקבל גישה אליהם כדי שנוכל לספק להם טיפול רפואי.

משפחותיהם של בני הערובה חיות בסיוט שנמשך כבר קרוב לשנתיים. ילדים, בני ובנות זוג, אחים ואחיות והורים, ממתינים במתח לקבל מידע על אהוביהם. אנו נפגשים עם בני משפחותיהם של בני הערובה, שכמובן מעוניינים להבטיח שיקיריהם ימשיכו לקבל את הטיפול הרפואי שלהם. אנו אומרים להם שאנחנו רוצים לספק סיוע רפואי ולשתף מסרים מהם, אם נוכל להבטיח גישה אל בני הערובה.

בהיעדר גישה כזו, ה-ICRC היה בקשר עם הצדדים בניסיון למצוא דרכים אחרות להשיג לבני הערובה את התרופות שהם זקוקים להן.

למידע נוסף בנוגע להתצהרות האחרונות שלנו, אתם מוזמנים לבקר באתר שלנו ולצפות בעמוד השאלות הנפוצות בנוגע לבני הערובה המוחזקים בעזה, וכן בעמוד המידע לאנשים בישראל שמושפעים מהעימות.

מדוע היו דגלים שאינם דגלי ה-ICRC באוטובוסים במהלך שחרור עצורים פלסטינים ברמאללה?

לא נתנו אישור לאנשים הנושאים דגלי חמאס לעלות על האוטובוסים שלנו ברמאללה, אולם לא היתה לנו יכולת למנוע מאנשים לעשות זאת.

ברחבי העולם, ה-ICRC מסייע באופן קבוע בהעברות של אנשים שחירותם נמנעה מהם, בין אם מדובר בעצורים או בבני ערובה, בתור צד שלישי מהימן. המשמעות היא שאנו עוזרים ליישם הסכם שחרור שהצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לו. ברגע שההסכם הזה מתקיים, תפקידנו הוא לוודא שאנשים ישוחררו בצורה בטוחה ומכובדת, ולהביאם בבטחה למקום עליו הוסכם מראש על ידי שני הצדדים.

במבצעי שחרור מסוג זה, הבטיחות והביטחון של כל המעורבים, כולל הצוות שלנו, תמיד חשובים על מנת שהפעולה תצליח. אנו מזכירים לכל הצדדים, לרבות קרובי משפחה של אלו שעמם מתאחדים, לכבד את תפקידנו הנייטרלי בעת ביצוע עבודה זו.

מהי עמדת ה-ICRC בנוגע לאישומים הנוכחיים והחוזרים בנוגע לאנטישמיות?

 אנו מתנגדים לאנטישמיות על כל מופעיה באופן שאינו משתמע לשני פנים. שנאה, אפליה ואלימות כלפי יהודים וקהילות יהודיות הינם בלתי נסבלים ויש להתעמת עמם כאשר הם מתרחשים. יש לכבד ולהגן על הכבוד, הביטחון והאנושיות של כל אדם. אנחנו נחושים במחויבות שלנו לקדם הבנה והכללה. אין מקום לאנטישמיות בחברות שלנו, ואנחנו עומדים בסולידריות עם מי פועלים למגר אותה.

העובדים של ה-ICRC מחובים לקוד התנהגות שקובע מחויבות ברורה לכבד את כבודם של כל בני האדם. המחויבות הזאת מספקת את הבסיס לאיסור חמור על כל סוגי האפליה, דוגמת אנטישמיות. כל העובדים עוברים הכשרה בנוגע לקוד ההתנהגות. הפרות של הכללים מובילות לחקירות משמעתיות ולסנקציות, כולל פיטורים.

מה היה תפקידו של ה-ICRC במהלך השואה?

במהלך מלחמת העולם השניה, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פעל לסייע לשבויי מלחמה, עזר ליצור קשר בינם לבין משפחותיהם ופיקח על התנאים במחנות מעצר. אולם, המנדט של הארגון בשעתו לא הורחב באופן מפורש לסיוע לאזרחים, אלא אם ממשלות אישרו זאת.

ה-ICRC נכשל בהשמעת קולו, וחשוב מכך, הארגון נכשל בכך שלא פעל למען מיליוני בני האדם שסבלו ונספו במחנות המוות, ובמיוחד היהודים, שנרדפו ונרצחו תחת המשטר הנאצי. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום הביע באופן ציבורי את החרטה הכנה שלו וכינה זאת “הכישלון הגדול ביותר בתולדות ה-ICRC”. הארגון הכיר בחולשותיו וחוסר האומץ בהתמודדות עם זוועות רדיפות הנאצים ורצח עם.

מלים אינן מספיקות כדי לכבד את זכרונם של קורבנות השואה; חובה לפעול ללא הפסקה כדי ליצור עולם שבו הכבוד והאנושיות של כל אדם לא רק מוכרים, אלא מוגנים בעוז . ללא יוצאי דופן, ללא היסוס וללא פשרה.

לאחר מלחמת העולם השניה ננקטו שורה של צעדים שנועדו להגן טוב יותר על אזרחים ולמנוע זוועות כמו השואה. מאמצים אלה נבעו מהלקחים שנלמדו מהמלחמה ומהסבל האנושי העצום של השואה. בראש ובראשונה פותח המשפט ההומניטארי הבינלאומי (IHL) עם אמנת ז’נבה הרביעית משנת 1949, אשר עסקה במיוחד בהגנה על אזרחים בעת סכסוך, מתוך הכרה בסכנות עמן הם מתמודדים.

ה-ICRC הגביר את מאמציו לקדם את כיבוד המשפט הבינלאומי הבינלאומי באמצעות שיח עם ממשלות, כוחות מזוינים והציבור, והדגשת החשיבות שצדדים לסכסוך יפעלו בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי כדי למנוע פשעי מלחמה וזוועות אחרות.

באמצעות חיזוק הפעילות בשטח והרחבת הנוכחות הגלובלית, ה-ICRC שאף להגיב בצורה יעילה יותר לסכסוכים חדשים ופיתח מנגנונים לספק סיוע הומניטרי, להגן על אוכלוסיות אזרחיות, ליצירת קשר עם נושאי נשק ותיעוד עמידה במשפט ההומניטרי הבינלאומי.

צעדים אלה לא יכולים לפצות על כשלונות העבר, אבל אנו נותרים מחויבים להבטיח שכשלונות מלחמת העולם השניה יהוו לקח בלתי נשכח. תוך הקפדה על העקרונות שלנו של ניטרליות, חוסר פניות, עצמאות ואנושיות, אנו מבצעים את המדיניות שלנו והפעולות שלנו בסטנדרטים הגבוהים ביותר, כדי להבטיח שסיוע והגנה יינתנו ללא קשר לגזע, דת, מין או שיוך פוליטי.

להבנה מעמיקה יותר, אנחנו מעודדים אתכם לבחון את התיעוד שלנו בנושא השואה ותפקיד הוועד הבינלאומי של הצלב האדום במהלך התקופה הטראגית הזאת. כל הארכיונים של ה-ICRC מתקופת מלחמת העולם השניה פתוחים לציבור וזמינים לחוקרים.

האם ה-ICRC הנפיק מסמכי נסיעה מזויפים לנאצים?

לאחר מלחמת העולם השנייה, כחלק מתפקידו ההומניטרי, הנפיק ה-ICRC עשרות אלפי מסמכי נסיעה, בעיקר מאיטליה לארגנטינה. מסמכים אלה לא היו “מסמכי מעבר” או אישורי אופי. הם היו כלים אדמיניסטרטיביים פשוטים, שאפשרו לקונסוליות לצרף אליהם ויזה. האחריות לבדיקת הרקע של המבקשים היתה מוטלת אך ורק על המדינות שהנפיקו את הוויזה.

הרוב המכריע של האנשים שקיבלו את המסמכים הללו היו פליטים, עקורים, ניצולי מלחמה ואנשים המבקשים לבנות מחדש את חייהם לאחר סבל ואובדן עצומים.

למרבה הצער, גם נאצים השיגו מסמכים אלה – באמצעות זהות בדויה, או במקרים מסוימים, תוך שימוש בשמם האמיתי אם היו דמויות פחות מוכרות. באותה תקופה לא היתה קיימת רשימה מקיפה של חשודים בביצוע פשעי מלחמה. אחרים השיגו מסמכים באמצעות רשתות שוק שחור או מתווכים מקומיים.

רק מאוחר יותר נודע ל-ICRC כי בין מקבלי המסמכים היו פושעי מלחמה ידועים לשמצה כמו יוזף מנגלה ואדולף אייכמן, אשר השתמשו בשמות בדויים כדי להימלט מהצדק.

ה-ICRC מאמין שהתגובה האחראית היחידה לפרק זה בתולדותיו היא שקיפות מלאה. מאז שנות ה-70′, הוא נקט בצעדים משמעותיים להתמודדות עם מורשת זו – פתיחת הארכיונים שלו לחוקרים, שיתוף פעולה עם מוזיאונים ומוסדות אקדמיים ותמיכה בעבודתו המתמשכת של שירות האיתור הבינלאומי (ITS). מחויבות זו לפתיחות ואחריות נמשכת גם היום.

למה אנשי צוות של הארגון וההנהלה שלכם בקשר עם ארגונים חמושים?

ה-ICRC פועל על פי עקרונות של נייטרליות ואובייקטיביות, שמבטיחים שלא נבחר צד בסכסוך. זה מאפשר לנו לתקשר עם כל הגורמים, ללא קשר למעמדם או ייעודם. איננו תומכים בפעולות של אף ארגון או יחיד שאנו מקיימים איתם קשר, המיקוד היחיד שלנו הוא בהקלת הסבל האנושי.

כדי לספק סיוע ולהגן על אזרחים, ה-ICRC צריך לנהל משא ומתן על גישה באזורי סכסוך. באמצעות דיאלוג עם כל הצדדים לסכסוך, כולל אויביהם של הצדדים, אנו שואפים להבטיח גישה הומניטרית, להזכיר להם את חובותיהם במסגרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי ולהפחית סבל.

קשר עם צדדים לסכסוך, בין אם מדובר בממשלות ובין אם בארגונים חמושים לא מדינתיים, הוא מאמץ מורכב והכרחי. למרות שזה עשוי להיתפס כשנוי במחלוקת בעיני חלק, חיוני שה-ICRC ימלא את משימתו ההומניטרית בסביבות סכסוך מורכבות ומסוכנות.

כיצד ה-ICRC מונע שהסיוע שהוא מעניק לא יועבר לגורמים אחרים?

חשוב לנו ביותר לוודא שהסיוע יגיע לאנשים הזקוקים לו ביותר. יש לנו אמצעי פיקוח נוקשים ומנגנונים להפחתת סיכונים כדי להבטיח שהסיוע יגיע לאוכלוסיות המושפעות המיועדות.

פעילויות ה-ICRC לא נועדו לתמוך בפעולות ובמטרות של צדדים לסכסוך מזוין, בין אם מדובר במדינות או בקבוצות מזוינות שאינן מדינתיות. לכן אנו מקפידים ביותר בכל הנוגע להפחתת האפשרות להסטת הסיוע, מכיוון שהיא עלולה להשפיע לרעה על הקבלה והאמון שרוכשים כלפינו, לעכב גישה עתידית ולהוביל לסיכונים בטיחותיים עבור עמיתינו בשטח.

ה-ICRC עובד קשה מאוד כדי למנוע הסטת סיוע, ולאורך השנים הוא פיתח מדיניות פנימית ואמצעי בדיקת נאותות כדי לצמצם את הסיכון להסטת סיוע. זה כולל מיון ספקים וקבלנים, הערכות צרכים מדוקדקות, יישום ישיר ופיקוח על פעילויות וביקורת של תהליכי הפצה.

האם ה-ICRC מאפשר תשלומים לעצירים פלסטינים שנעצרו על ידי ישראל?

ה-ICRC מספק מסמכים – הנקראים תעודות מעצר – המאשרים כי אדם מסוים נעצר. זוהי פעילות הומניטרית שהוועד הבינלאומי של הצלב האדום מבצע במקומות רבים ברחבי העולם, בהתאם למנדט שלו. מסמך כזה בישראל מונפק על סמך הודעה מהרשות העוצרת. ה-ICRC אינו מעורב בשום תוכנית תשלום קצבאות הקשורה לרשות הפלסטינית.

האם אנשי צוות של ה-ICRC מפרים את המחויבות של הארגון לניטרליות וחוסר פניות?

אנו מודעים לדיווח על פוסטים ברשתות חברתיות שנכתבו לכאורה מחשבון אישי של חבר צוות של ה-ICRC. הדעות שפורסמו אינן משקפות את אלו של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שהוא ארגון הומניטרי ניטרלי וחסר פניות הפועל להקלת סבלם של אנשים שנפגעו מסכסוך מכל הצדדים. כל חברי הצוות של ה-ICRC מסכימים לקוד התנהגות ומחויבים לו, ואנו חוקרים עניין זה ביסודיות בהתאם לנהלים, ערכים ועקרונות שלנו.

אנו מגנים בתוקף גם את התקיפה המכוונת של הצוות שלנו באינטרנט. למרות שייתכן שזה נראה תמים לשתף מידע באינטרנט, ההשלכות מורגשות בחיים האמיתיים – במיוחד כאשר מידע אישי משותף. שום דבר לא מצדיק פגיעה באנשים פרטיים וקריאות לאלימות, באינטרנט או באופן לא מקוון. זה מסכן את בטיחות הצוות שלנו, שעובד ללא לאות כדי למלא אחר המנדט של ה-ICRC.

חיוני לבדוק עובדות לפני השיתוף, ולמנוע את התפשטות המידע המזיק כדי לשמר את המרחב הדרוש לארגונים הומניטריים כדי לבצע את עבודתם מצילת החיים.

האם ה-ICRC מעורב בהעברת גופות מישראל לעזה?

ה-ICRC לא היה מעורב בהעברת גופות מישראל לעזה, מלבד למקרים שבהם זה היה כחלק מהסכם בין הצדדים.

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מוכן להקל על העברת הנפטרים כחלק מתפקידו כמתווך הומניטרי ניטרלי, ובהתאם לכל הסכם שייערך בין הצדדים, ובהתייעצות עם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום.

אנו חוזרים ומדגישים כי על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, יש לקבור את המתים בכבוד בהתאם לטקסי דתם, במידת האפשר. על הצדדים לשאוף להקל על החזרת השרידים למשפחות לפי בקשתן. ה-ICRC מספק סיוע טכני וחומרי, כגון שקי גופות וציוד מגן אישי, לצוותי חירום ולאנשי מקצוע בתחום הפורנזי כדי לתמוך בהם באיסוף ובטיפול במתים, בהתאם לנהלים הטובים ביותר בתחום זה.

ה-ICRC פועל באופן עקבי עם הצדדים לסכסוך ומזכיר להם את חובתם לכבד את כבודם של המתים ואת זכותן של משפחותיהם לדעת מה גורלם של אלה שאיבדו.

מה ההשפעה של נארטיביים פוגעניים ומידע שקרי ומוטה על ה-ICRC?

דיסאינפורמציה יכולה לפגוע באופן משמעותי בעבודתנו – ובזו של ארגונים הומניטריים אחרים – על ידי יצירת חוסר אמון, הצגת פעולותינו בצורה שגויה וסיבוך יכולתנו לספק סיוע הומניטרי.

ייצוג שגוי של המנדט או פעולות ה-ICRC עלול להחליש את הבנת הציבור את עקרונות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מה שעלול להוביל לירידה בכבוד שניתן לעקרונות אלה ולקושי גדול יותר בהגנה על אזרחים ועצורים.

בסביבות מקוטבות מאוד, אפילו שמועות יכולות להסלים לאיומים פיזיים. ניסיונות לעוות את תפיסת הציבור, ביטול לגיטימציה של עבודתנו ההומניטרית בלבד וקידום נרטיבים דה-הומניסטיים עלולים להיות בעלי השלכות עולמיות ולסכן חיים, לא רק של הצוות שלנו אלא גם של האנשים שאנו מבקשים לעזור להם, כולל בני ערובה ועצורים. זה בלתי מתקבל על הדעת.

חושבים לפני שמשתפים

אם אתם נתקלים בתוכן מקוון שאתם סבורים שהוא שקרי או מטעה, אתם יכולים לדווח עליו ישירות לפלטפורמת המדיה החברתית. אתם יכולים לעזור גם להפחית את התפשטות המידע השגוי על ידי בדיקת האמיתות של מידע מפוקפק לפני שתשתפו אותו עם אחרים.