כַּארגון המופקד על המשפט הבינלאומי ההומניטרי ועל קידומו, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) נוקט בפעולה לשם הגנת קורבנות סכסוכים מזוינים ושאר מצבי אלימות וסיוע להם, ולשם טיפוח כיבוד החוק (ראו הרחבה בהמשך). בפעילותו לקידום כיבוד החוק, הארגון פועל בעיקר באמצעות הפצת ידע בנושא המשפט הבינלאומי ההומניטרי, תמיכה ביישומו ברמה המקומית, מעקב אחר כיבוד הוראותיו ותזכורות לצדדים לסכסוך בדבר מחויבויותיהם. ה-ICRC אף ממלא תפקיד חשוב בפיתוח המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

הצהרת המשימה של ה-ICRC

“הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) הינו ארגון חסר פניות, נייטרלי ועצמאי אשר משימתו, שהיא אך ורק הומניטרית, הינה להגן על חייהם וכבודם של קורבנות סכסוכים מזוינים ושאר מצבי אלימות ולספק להם סיוע.
ה-ICRC אף עושה מאמצים למנוע סבל על ידי קידום וחיזוק המשפט ההומניטרי ועקרונות הומניטריים אוניברסליים.
ה-ICRC אשר נוסד בשנת 1863, הוא המסד שעליו הושתתו אמנות ג’נבה והתנועה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום. הארגון מנהל ומתאם את הפעילויות הבינלאומיות שהתנועה מבצעת בסכסוכים מזוינים ושאר מצבי אלימות”.

 

פעילויות הגנה
פעילויות ה-ICRC להגנת אנשים במהלך סכסוכים מזוינים ושאר מצבי אלימות מכוונות להשגת כיבוד מלא של החוק החל. אין זה ביכולתו של ה-ICRC להגן על אנשים פיזית. במקום זאת, הארגון חותר לצמצם את הסכנות שאליהן הם נחשפים למינימום, למנוע את ההתעמרויות בהם ולשים להן קץ, להסב את תשומת הלב לזכויותיהם ולהבטיח כי קולם יישָמע. במלים אחרות, ה-ICRC עוקב אחר היחס למשפט ההומניטרי הבינלאומי ומידת כיבודו, ומדווח לרשויות הרלבנטיות על עבירות על הוראותיו. פעילויות ההגנה כוללות פעילות בתחום המעצרים (ביקורים בבתי כלא, הערכות של תנאי מעצר, וכיוב’), הגנת האוכלוסייה האזרחית וחידוש קשרי משפחות.

 

פעילויות סיוע
תכלית הסיוע שה-ICRC נותן הינה לשמר את חייהם של יחידים או קהילות, אשר נפגעו מסכסוך מזוין או שאר מצבי אלימות, ו/או להשיב להם את כבודם. פעילויות סיוע מטפלות בעקרון בתוצאותיהן של עבירות על הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הן עשויות אף להתמודד עם הסיבות והנסיבות של עבירות אלה, על ידי צמצום החשיפה לסיכון. פעילויות הסיוע מתגוונוֹת בהתאמה למצב, והטווח שלהן רחב: החל מאספקת מזון או תרופות ועד להקניית יכולות למתן שירותים חיוניים, כגון שיקום אספקת המים או מתקנים רפואיים והכשרתם של צוותי רפואה ראשונית (שהינם הראשונים לטפל), מנתחים וטכנאי תותבות ועזרים אורתופדיים.

 

תקנון התנועה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום קובע במפורש שתפקיד ה-ICRC כולל במיוחד:

סעיף 5(2)(ג): “לקבל על עצמו את המשימות שאמנות ג’נבה מטילות עליו, לפעול ליישומו הנאמן של המשפט ההומניטרי הבינלאומי החל בסכסוכים מזוינים, ולבצע רישום של כל התלונות המבוססות על הפרות לכאורה של אותו חוק”.

סעיף 5(2)(ז): “לפעול להפצת והסברת הידע בנושא המשפט הבינלאומי ההומניטרי החל בסכסוכים מזוינים, ולהכין כל התפתחות שלו”.

הסברת, הפצת ויישום החוק

אי ידיעת החוק מהווה מכשלה מרכזית לכיבוד הוראותיו. מטעם זה מזכיר ה-ICRC למדינות את דבר מחויבותן ואחריותן להפיכת ידיעת המשפט הבינלאומי ההומניטרי לנחלת הכלל. הארגון גם נוקט פעולה לתכלית זו, מעודד שילוב המשפט ההומניטרי הבינלאומי בתוכניות חינוך, בהכשרות צבאיות ובתוכניות לימוד אקדמיות. הוא אף מזכיר למדינות כי עליהן לנקוט בכל הצעדים ההכרחיים להבטחת החלת החוק ברמה המקומית, ויישומו באופן אפקטיבי. ה-ICRC עושה כן בעיקר באמצעות שירותי הייעוץ שלו בנושא המשפט הבינלאומי ההומניטרי, אשר מספק למדינות הדרכה טכנית ומסייע לרשויותיהן לאמץ חוקי ותקנות תחולה מקומיים.

מעקב אחר כיבוד המשפט הבינלאומי ההומניטרי ותִזכּוּר צדדים יריבים בדבר מחויבויותיהם

ארבע אמנות ג’נבה והפרוטוקולים הנוספים להן נותנים ל-ICRC מנדט לפעול במקרה של סכסוך מזוין. במהלך סכסוכים מזוינים בינלאומיים, יש ל-ICRC זכות לבקר שבויי מלחמה ואזרחים במעצר על מנת להבטיח כי היחס כלפיהם ותנאי החזקתם עולים בקנה אחד עם הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי. יש לשלוח מידע על העצורים לסוכנות האיתור המרכזית של ה-ICRC, אשר מבטיחה כי עצורים לא יהפכו לנעדרים. ה-ICRC אף מספק לנזקקים סיוע הומניטרי, כגון משלוחי מוצרי מזון, אספקה רפואית וביגוד.

בנוסף על המטלות שהוא מחויב בהן על פי אמנוֹת המשפט הבינלאומי ההומניטרי, יש ל-ICRC זכות יזמה נרחבת (ר’ סעיף 3 המשותף לאמנות ג’נבה, סעיף 9 לאמנות ג’נבה הראשונה, השנייה והשלישית, וסעיף 10 לאמנת ג’נבה הרביעית). הוא רשאי תמיד להציע את שירותיו לַצדדים לְסכסוך. במצבים שאינם חוצים את הסף אשר מעבר לו הסכסוך ייחשֵב מזוין, אך מצריכים פעילות הומניטרית – יש לארגון גם הזכות ליזום, אשר מוּכּרת בתקנון התנועה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום. במצבים שבהם המשפט הבינלאומי ההומניטרי אינו חל, ה-ICRC רשאי להציע לממשלות את שירותיו, בלא שהצעה זו תיחשב להתערבות בעניניה הפנימיים של המדינה הנוגעת בדבר.

במקרי עבירות על הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי, ה-ICRC מציג לרשויות הנוגעות בדבר פרזנטציות חסויות, אשר מבוססות על מסקנותיו מעבודת ההגנה והסיוע שהוא מבצע. חסיון משמש כאחת משיטות העבודה העיקריות של ה-ICRC. זוהי מדיניות רבת שנים של הארגון, ופרקטיקה הנגזרת ישירות מעקרונות הנייטרליות והיעדר הפּניוֹת. היא מאפשרת ל-ICRC לכונן ולקיים דיאלוג בונה עם הצדדים לסכסוך מזוין ויתר בעלי הענין; להשיג גישה לאזורי סכסוכים, מתקני ומקומות מעצר וקורבנות סכסוכים מזוינים ושאר מצבי אלימות; ולהבטיח את בטחונם של מוטביו ועובדיו. הצגת פרזנטציות בי-לטרליות חסויות לצדדים לסכסוך היא צורת הפעולה המועדפת על ה-ICRC בבואו לשים קץ לעבירות על הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי או על כללי יסוד אחרים המגֵנים על אנשים במצבי אלימות, או למנוע עבירות כאלה. ואולם, צורת פעולה זו משלימה את יתר צורות הפעולה. ה-ICRC שומר לעצמו, במיוחד, את הזכות לצאת בגינוי פומבי של עבירות ספציפיות על הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי, במידה ש: (1) העבירות הינן כבדות משקל וחוזרות ונשנות, או שסביר כי יחזרו על עצמן; (2) נציגים היו עדים לעבירות במו עיניהם, או שעובדת התרחשותן והיקפן של עבירות אלה נקבעה בהסתמך על מקורות מהימנים שניתן לאמתם; (3) פרזנטציות בילטרליות חסויות ומאמצי גיוס הומניטרי בכל מקום בו נעשו (קרי, קריאה לצדדים שלישיים להשפיע על התנהגות צדדים לסכסוך אשר מבצעים עבירות על הוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי) נכשלו ולא שמו קץ לַעבירות; ו-(4) מתן פומבי כזה הוא אינטרס של אנשים או אוכלוסיות נפגעות או מאוימות.

פיתוח המשפט הבינלאומי ההומניטרי

את האמנות המפתחות את המשפט הבינלאומי ההומניטרי מאמצות מדינות. על פי תקנון תנועת הצלב האדום והסהר האדום, ה-ICRC מוּנָה גם “להכין כל פיתוח” של המשפט הבינלאומי ההומניטרי. על מנת לקיים מנדט זה, הארגון מנסח, בייחוד, טיוטות של טקסטים להגשה לוועידות דיפלומטיות. למשל, הטיוטות הראשונות של אמנות ג’נבה נוסחו על ידי ה-ICRC בהיוועצות עם מדינות, והוגשו ונדונו עוד, שוּנו, הותאמו ובסופו של דבר אומצו בוועידות דיפלומטיות. ה-ICRC אף מארגן היוועצויות עם מדינות ושאר צדדים המעוניינים בכך, שתכליתן לברר את אפשרות ההגעה להסכם בדבר כללים חדשים או חיזוק אחר של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. למשל, בעקבות הוועידה ה-31 של תנועת הצלב האדום והסהר האדום, ואימוץ החלטה מס’ 1: חיזוק הגנת החוק על קורבנות סכסוכים מזוינים, הארגון עסק בהיוועצויות עם מדינות על מנת לחזק את הגנת המשפט הבינלאומי ההומניטרי על קורבנות סכסוכים מזוינים בתחומי המעצרים ולחזק את הציות להוראות המשפט הבינלאומי ההומניטרי.