נֶסְטוֹרי ידע כי עליו לעזוב. המצב בבורונדי נעשה נפיץ מדי. רבים משכניו כבר ברחו למחנות פליטים בטנזניה. “רצתי אל תוך הלילה מבלי להיפרד מאשתי וילדיי”, כך הסביר בהמשך. “איש מאתנו לא היה בטוח אם יצא לנו אי פעם לשוב ולהיפגש. כל שנותר לנו הוא לקוות”. נסטורי צעד במהלך הלילה אל הגבול עם טנזניה והוכוון אל נקודת כניסה. בהמשך הועבר למחנה הפליטים נְדוּטה, שם הוא מתגורר עכשיו. “היינו יותר ממאה באותו בוקר קר במרכז הקליטה”, הוא נזכר.
בינתיים, בביתם שבבורונדי, אשתו גֶ’נְבֶבה בקושי ישנה באותו לילה. היא לא הייתה בטוחה אם בעלה הצליח להגיע אל הגבול. בנם בן הארבע היה עמה. הבן השני של המשפחה, בן שבע, היה בביקור אצל דודו. כאשר נסטורי הגיע לטנזניה, הוא שאל טלפון והתקשר לג’נבבה כדי לבשר לה על הגעתו.
שבוע לאחר מכן, החליטה גם אשתו לברוח עם בנם בן הארבע. היא הלכה במשך יומיים, ודפקה על דלתות ביתם של אנשים לאורך הדרך בתקווה שיוכלו להפריש להם מעט אוכל.
“אני זוכרת את הגשם הכבד שירד בלילה הראשון בדרכים. בני כמעט חלה, שכן לא היה לנו מחסה ונאלצנו לישון תחת עצי בננה לפני שמצאנו מישהו שישכן אותנו בביתו ללילה”, נזכרת ג’נבבה. היא הגיעה למרכז הקליטה בבטחה והועברה לנדוטה, שם התאחדו היא ובנה הצעיר עם נסטורי.
האתגר שניצב בפניהם היה להביא את בנם בן השבע למחנה. הדוד לא רצה באף שלב להגיע לנדוטה, אך שישה חודשים לאחר מכן יצר קשר עם נסטורי וסיפר לו על תכניתו של שכן להגיע לשם. נסטורי יכול היה לקוות סוף סוף לראות את בנו הבכור. הוא הורה לדוד למסור את הילד לשכן והתפלל למען הגעתו בשלום.
עם בואם למרכז הקליטה בגבול, נאמר לשכן שמחנה נדוטה מלא. הם הועברו למחנה הפליטים מְטֶנְדֶלי במרחק כשישים קילומטר משם. המשפחה נותרה מפוצלת.
סכסוך אילץ את נסטורי לברוח מבורונדי, ועד מהרה באה בעקבותיו גם אשתו ג’נבבה ובנם בן הארבע. עזרנו לאחד אותם עם בנם בן השבע בטנזניה. CC BY-NC-ND / ICRC / Mike Mina
בששת חודשי שהותם במחנה, שמעו נסטורי ואשתו סיפורים רבים מפי פליטים אחרים. הם זכרו ביטוי אחד שהיה שגור במחנה – גוּהוּזאימיריאנגו – שפירושו “איחוד משפחות”. בשם זה התייחסו הפליטים לתכנית לחידוש קשרי משפחה (RFL) של הצלב האדום, שהייתה, כפי שנסטורי ידע, הדרך המהירה ביותר להתאחד שוב עם בנו.
הוא פנה אל משרד ארגון הצלב האדום של טנזניה (TRCS) במחנה נדוטה וסיפר להם את סיפורו. המשרד, שפעילות איתור הקרובים שלו נתמכת על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), פועל למען איחוד משפחות בשלושה סוגים של מקרים: ילדים המנותקים מהוריהם ואינם מטופלים על ידי קרוב משפחה או מבוגר אחר האחראי לטפל בהם מכוח חוק או מנהג, ילדים הבורחים עם קרובי משפחה אך לא עם הוריהם או האפוטרופוסים שלהם, וזקנים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם ונותקו ממשפחותיהם.
מאמצי הצלב האדום לאיתור הילד בן השבע נשאו פרי, והוא הועבר לנדוטה כדי להצטרף אל משפחתו. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ראה את הוריו ואת אחיו זה למעלה משישה חודשים.
“אני מודה לצלב האדום שאיחד שוב את המשפחה”, אמרה אשתו של נסטורי.
נסטורי ומשפחתו חיים בטנזניה יחד עם יותר מ-220,000 מבני ארצם הבורונדים שברחו מן המשבר מאז תחילתו ב-2015. הפליטים שוהים בשלושה מחנות: נדוטה, מטנדלי וניארוּגוּסוּ. בימים אלה, לנוכח הגעתם של 500 פליטים חדשים מדי יום בממוצע, נאלצת ממשלת טנזניה לשקול פתיחת מחנה פליטים רביעי. שירותי איתור הקרובים של הצלב האדום של טנזניה ממשיכים לאחד מחדש מאות משפחות הפזורות בין המחנות בתמיכת ה-ICRC.