האם סייבר יכול להוות שיטת לחימה? האם מידע הוא יעד להתקפות? האם הוא יכול להיחשב כיעד תחת החוק ההומניטרי הבינלאומי? אלה היו כמה מהשאלות בהן דנו כחלק מהשולחן המשפטי העגול על משפט הומניטרי בינלאומי וסייבר, במסגרת כנס הסייבר הבינלאומי השנתי ה-6 באוניברסיטת תל אביב.
צפו בוידאו על הדיון משפטי, שהתקיים לפני מספר שבועות, ביוזמה משותפת של המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע”ש בלווטניק והוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC).
בנוסף לפעילות ההומניטרית של ה-ICRC, הקהילה הבינלאומית גם העניקה לו מנדט להבטיח את קיומם של כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי במהלך קונפליקטים מזוינים, לפעול להבנה טובה יותר שלו ולפיתוחו.
“יכולות הסייבר של ארצות ומדינות הן כה עצומות כיום וכל כך חזקות, שהן יכולות בהחלט לשמש כאמצעֵי או כשיטות מלחמה”, אמר פרופ’ אנדריי קוזיק, מזכ”ל, האגודה הבינלאומית למשפט ובוררות, מינסק, בלארוס.
“טכנולוגיות חדשות אוצרות בחובן לעיתים קרובות הזדמנויות גדולות, אבל גם עלולות להיות להן השלכות הומניטריות הרסניות אם בלוחמה נעשה בהן שימוש המנוגד לעקרונות בסיסיים – עקרונות שאנחנו בוועד הבינלאומי של הצלב האדום מרכזים באופן ברור תחת המשפט ההומניטרי הבינלאומי”, אמרה ד”ר הלן דורהאם, מנהלת תחום משפט בינלאומי ומדיניות בוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC). “היה לי מאוד חשוב להגיע לכאן כדי להשתתף באירוע זה, הראשון מסוגו, שבו ה-ICRC לוקח חלק בשולחן עגול בנושא של לוחמת סייבר”, אמרה דורהם.
“אנו פועלים כדי לאפשר התאמה טוב יותר לחוקים המיושמים במהלך קונפליקט, על מנת להפוך מלחמות להומניות ככל האפשר, בין היתר על ידי הגבלת ההשפעות של הלחימה על האוכלוסיה האזרחית שנקלעת לתוכה”, הוסיפה דורהם.
“לוועד הבינלאומי של הצלב האדום יש עניין בתחום של לוחמת סייבר, מפני שהיא מהווה שיטת לוחמה אחרת, ואנו רוצים לוודא שככל שמתבהרת התמונה לגבי האופן בו ניתן להשתמש בטכנולוגיה זו – השימוש שייעשה בה יהיה בהתאם לדיני הלחימה”, אמר לארי מייבי, ראש המחלקה המשפטית בוועד הבינלאומי של הצלב האדום בישראל ובשטחים הכבושים.
“היה ברור שמומחים למשפט הומניטרי בינלאומי בלבד, אינם מספיקים בשלב זה. האתגרים הם כה רחבים, כה מגוונים והם כל כך לא צפויים”, אמרה עו”ד דבורה האוסן-כוריאל, מהמרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע”ש בלווטניק, וסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון. “מה שניסינו לעשות במסגרת השולחן העגול המשפטי היה לכלול בחדר אחד קודם כל את האנשים שהיו צריכים להיות שם כדי להביא לחקירה רב-תחומית לגבי מקומו של המשפט ההומניטרי הבינלאומי היום, ומהם האתגרים הגדולים שבפניהם יעמוד במהלך העשור הבא”, אמרה האוסן-כוריאל.
דוברים נוספים בפאנל: פרופ’ אנדריי קוזיק, אוניברסיטת MISTO, בלרוס • סטיבן היל, היועץ המשפטי הראשי בנאט”ו • פרופ’ יצחק בן-ישראל, ראש המרכז הרב-תחומי לחקר הסייבר ע”ש בלוונטיק • ד”ר רועי שיינדורף, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) • ד”ר דפנה ברק ריצ’מונד, המרכז הבינתחומי בהרצליה • פרופ’ ניבה אלקין-קורן, מרכז חיפה למשפט וטכנולוגיה • פרופ’ אמנון רייכמן, אוניברסיטת חיפה • עו”ד רועי קיידר, יגאל ארנון ושות’ • אל”מ (מיל’) עו”ד פנינה שרביט-ברוך, INSS
לתמונות נוספות מהפאנל בנושא משפט הומניטרי בינלאומי וסייבר
קראו עוד בנושא: המטרה: חוקי מלחמה בסייבר