ירושלים, 17:00. רוח מנשבת באחר צהריים זה של יום אביב. למרות הצניחה בטמפרטורות, בצד המזרחי של העיר, למעלה מ-250 איש עושים דרכים אל התיאטרון הלאומי הפלסטיני כדי לחזות ב”מיש זאבטה” (“זה לא עובד”), אחת ההפקות העיקריות של בית הספר הפלסטיני לקרקס (PCS: Palestinian Circus School).

בית הספר לקרקס ממוקם בביר זית, עיר פלסטינית השוכנת צפונית לרמאללה במרכז הגדה המערבית.

בגלל הסלמת האלימות בחודשים האחרונים, קשה יותר לפלסטינים לקבל היתר מעבר מן הגדה המערבית לישראל. אף על פי כן, בסיוע הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), הוענק היתר לצוות של ה-PCS – שמונה איש, בהם לוליינים וטכנאים – להופיע בעיר במשך שישה חודשים לפחות.

מיש זאבטה – “זה לא עובד” – זוהי הפקה של בית הספר הפלסטיני לקרקס, המשלבת אקרובטיקה, מוזיקה, ג’אגלינג והומור. BY-NC-ND/ICRC/J. Serrano Redondo

הרעיון למופע עלה אחרי המלחמה בעזה ב-2014. צוות צעיר של הקרקס רצה להציג את המכשולים בחיי היומיום שלהם ואת הרגשות שצעירים מתמודדים עמם בימים אלה, לרבות פחד, התרגשות ותחושת חוסר תקווה – באמצעות הפקה יצירתית ומצחיקה. BY-NC-ND/ICRC/J. Serrano Redondo

על הבמה ניצבים שלושה כסאות ומוט. תאורה חמה מבליטה ציור קיר המייצג את הכפר הקטן והצפוף שממנו מגיעות שלוש הדמויות של “מיש זאבטה”.

מאחורי הקלעים, אחמד אבו טאלב, מוחמד אבו טאלב ונור אבו רוב מתכוננים בשעה שהקהל זורם אל תוך התיאטרון.

נור, מג’נין, עיר בצפון הגדה המערבית, הצטרף ל-PCS לפני שמונה שנים. הקרקס, עבורו, הוא דרך לבטא את תחושותיו הפנימיות.
“יש אנשים שמבטאים את עצמם באמצעות ריקוד או סיפור סיפורים. אני משתמש בקרקס, שכן הוא מאפשר לי להעלות מודעות לדברים רבים שאינם עובדים בגדה המערבית בזמן שאני גורם לאנשים לצחוק ולשכוח מהקשיים שהם מתמודדים עמם מדי יום”, אמר נור.

“חלק מהאנשים מבטאים את עצמם באמצעות ריקוד או סיפור סיפורים. אני משתמש בקרקס, שכן הוא מאפשר לי לעורר מודעות לגבי דברים רבים שאינם עובדים בגדה המערבית, בזמן שאני גורם לאנשים לצחוק ולשכוח מהקשיים שהם מתמודדים עמם מידי יום”, אמר נור. BY-NC-ND/ICRC/J. Serrano Redondo

התאומים אבו טאלב הצטרפו לקרקס מאחר שמדובר היה בדבר חדש בשטחים הכבושים והם חשבו שזו דרך נחמדה להתאמן. לאחר זמן מה, הם הבינו ש”הקרקס אינו רק עניין של אקרובטיקה והופעות. הוא חלק מחיינו, מאחר שאנחנו יכולים להעביר באמצעותו מסרים חשובים לחברה וזה מאפשר לילדים לשחק ולשמוח”.

השעה 17:30 כאשר המסך עולה על “מיש זאבטה” במזרח ירושלים בפעם הראשונה.

“מיש זאבטה” היא הפקה חדשה של ה-PCS המשלבת אקרובטיקה, מוזיקה, ג’אגלינג והומור. היא מספרת, על דרך הצחוק, את סיפורם של שלושה בחורים שאפתניים המבקשים להגשים את חלומם לעתיד טוב יותר לאחר שהשיגו תארים אוניברסיטאיים בחו”ל. עם שובם, בשעה שהם מחפשים עבודה ומנסים ליהנות, נתקלים השלושה בקשיים רבים ההופכים על פיהן את התקוות והציפיות שלהם.

על-פי שאדי זמורוד, המנהל הכללי של ה-PCS, הרעיון למופע עלה אחרי המלחמה בעזה ב-2014. צוות צעיר של הקרקס רצה להציג את המכשולים בחיי היומיום שלהם ואת הרגשות שצעירים מתמודדים עמם היום, לרבות פחד, התרגשות ותחושת חוסר תקווה, באמצעות הפקה יצירתית ומצחיקה.

בשל ההסלמה באלימות בחודשים האחרונים, קשה יותר לפלסטינים לקבל היתר מעבר מן הגדה המערבית לישראל. אף על פי כן, בסיוע הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, הוענק היתר לצוות של ה-PCS – שמונה אנשים, בהם לוליינים וטכנאים – להופיע בעיר במשך שישה חודשים לפחות. BY-NC-ND/ICRC/J. Serrano Redondo

“מיש זאבטה” מבקשת לחשוף את הבעיות הרבות שמולן ניצבים צעירים פלסטיניים, באופן כזה המאפשר גם פורקן לאנשים בקהל אחרי הזמנים הקשים שהם נאלצו לעבור”, אמר שאדי.

הקהל, המורכב ברובו מצעירים, מגיב לשחקנים בהתלהבות. צפייה בבעיות הרציניות האלה דרך הופעת ליצן גורמת איכשהו למציאות שלהם להיראות נסבלת.

הטראומה הנגרמת על ידי מעגל האלימות, בפרט בקרב האנשים הפגיעים ביותר, כגון ילדים ובני נוער, עלולה להשפיע על התפתחותם הרגשית וליצור הפרעות נפשיות.

ה-ICRC מקיים נוכחות בירושלים במשך יותר מחמישים שנים. הוא ארגן את האירוע הייחודי הזה עם המשפחות של ירושלים ובמטרה לשמר את קשריו עם ילדים ובני נוער.

במקום כמו ירושלים, ילדים נאלצים להתבגר מהר מדי. ההזדמנות הניתנת להם להירגעות ולהשתעשעות מאפשרת להם ליהנות שוב מילדותם.

“היה לי כיף גדול וממש נהניתי ממופע הטרמפולינה ומהאקרובטים. אחת הסצנות הזכירה לי גם את הריבים שלי עם אחותי על כיסא. הצורה שבה הם רבו הייתה כל כך מצחיקה”, אמרה ג’אנה עמר, בת העשר.

“היה לי מאוד כיף ומאוד נהנתי ממופע הטרמפולינה ומהאקרובטים. אחת הסצנות גם הזכירה לי ריב שלי עם אחותי על כסא. הדרך שבהם הם רבו היתה כל כך מצחיקה”, אמרה ז’אנה עמר, בת העשר. הקהל, שמורכב ברובו מצעירים, הגיב לשחקנים בהתלהבות. צפייה בבעיות הרציניות דרך מופע של ליצן, איכשהו גורמת למציאות להיראות נסבלת. BY-NC-ND/ICRC/J. Serrano Redondo

המופע של מיש זאבטה גרם לכמה משפחות בירושלים לצחוק ולשכוח מעט מהדאגות, ולו לשעה. BY-NC-ND/ICRC/J. Serrano Redondo

“יצירתיות, מיומנויות לימוד לחיים, הערכה עצמית לילדים, עבודת צוות, אמון וגיוון הם רק כמה מההיבטים החיוביים שקרקס יכול לקדם”, אמר כריסטיאן קרדון, ראש משלחת ה-ICRC בירושלים, שנהנה מן המופע יחד עם הילדים.
“היום, זה זאבטה (עובד), שכן למעלה מ-600 ילדים צחקו ונהנו”, הוסיף.

השעה 18:30. השמש שוקעת מאחורי חומות העיר העתיקה בשעה שקהל הילדים ובני הנוער יוצאים בטורים מהתיאטרון הלאומי הפלסטיני. “מיש זאבטה” הצחיקה אותם ושחררה אותם מדאגותיהם, ולו בשעה האחרונה.

חסוס סראנו רדונדו – נציג לענייני מדיה של ה-ICRC