מה מקובל ומה אסור בסכסוך מזוין? ארבע אמנות ג’נבה מ-1949 הן הבסיס למשפט ההומניטרי הבינלאומי ומעמידות מסגרת המתווה את התשובות לשאלה זו.

בשנות החמישים של המאה העשרים, פרסם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) קובץ פרשנויות לאמנות אלה, עם הנחיות מעשיות לגבי יישומן. ברם, כדי לשקף את ההתפתחויות שחלו במשפט ובפרקטיקה מאז, הזמנו מכלול חדש של פרשנויות שמטרתן להציג את הפרשנויות העכשוויות לאמנות. החלק הראשון, הפרשנות המעודכנת על האמנה הראשונה, יוצא לאור בימים אלה. ז’אן-מרי הנקרטס, העומד בראש פרויקט הפרשנויות, מסביר עוד להלן.

מהי המטרה העיקרית של הפרשנויות המעודכנות?
המטרה העיקרית של הפרשנויות המעודכנות היא להקנות לאנשים הבנה של החוק כפי שהוא מפורש כיום, לצורך יישומו האפקטיבי בסכסוכים המזוינים של ימינו. אנחנו רואים בכך תרומה חשובה לאישוש מחדש של המשך הרלוונטיות של האמנות גם היום, תרומה שתביא לכיבודן ותחזק את ההגנה הניתנת לקרבנות הלכודים בסכסוכים מזוינים. הניסיון שנצבר ביישום ובפירוש האמנות במהלך ששת העשורים האחרונים הוליד הבנה מפורטת של אופן פעולתן בסכסוכים מזוינים בכל רחבי העולם, ובהקשרים שונים מאוד מאלה שהובילו לאימוצן. באמצעות ניסיון זה, הפרשנויות החדשות מרחיקות לכת הרבה מעבר למהדורות הראשונות שלהם משנות החמישים, שהתבססו במידה הרבה על עבודת ההכנה לאמנות ועל ההתנסות של מלחמת העולם השנייה.

האם תוכל לתת דוגמאות לסוגיות שהפרשנויות מבהירות?
הפרשנויות שופכות אור על סוגיות רבות, החל מהאופן שבו הכללים השונים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי חלים בסכסוכים המורכבים של היום, ועד החובות החלות על הצדדים כלפי פצועים וחולים. כך, למשל, אמנת ג’נבה הראשונה מחייבת הגנה על וכיבוד של פצועים וחולים, אבל מה משמעות הדבר בפועל? איזה סטנדרט של טיפול רפואי נדרש לטיפול בפצועים ובחולים? כיצד ניתן לאסוף אותם ולטפל בהם כאשר אין כלל חיילים בשטח? התשובות לשאלות אלה ואחרות כוללות ממדים משפטיים ומבצעיים כאחד שהפרשנות לאמנה הראשונה מתייחסת אליהם.

מי אתה צופה שישתמש בפרשנויות?
הפרשנויות הן כלים חיוניים עבור הנפשות הפועלות כמו מפקדים צבאיים, קצינים ועורכי דין, למען יוכלו להבטיח הגנה על קרבנות במהלך סכסוכים מזוינים. הם ישמשו להכשרת חברים בכוחות מזוינים, להכנת הנחיות לכוחות מזוינים, וכדי להבטיח שפקודות צבאיות עולות בקנה אחד עם החוק. ברם, הם יועילו גם לשופטים הנדרשים להחיל את המשפט ההומניטרי, לרבות בבתי משפט ובבתי דין פליליים שבהם אלה המואשמים בהפרת החוק עשויים לעמוד למשפט. משתמשים אחרים כוללים עורכי דין ממשלתיים, ארגונים בינלאומיים, ה-ICRC וארגוני צלב אדום וסהר אדום לאומיים, כמו גם אקדמאים. אנחנו יודעים שהפרשנויות משנות החמישים שימשו אותם. לפיכך, אנחנו בטוחים שהפרשנויות המעודכנות יהפכו לכלי חשוב לא פחות, שכן הם מספקים תובנות והתייחסויות ברמת דקויות גבוהה יותר.

כיצד משקפות הפרשנויות את שכיחותם כיום של סכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים?
מאחר שרוב הסכסוכים כיום אינם בינלאומיים בטבעם, הסדרתם הפכה להיות סוגיה קריטית. סעיף 3 הוא בבחינת הוראה מרכזית של האמנות בהתייחס לסכסוכים מסוג זה, והפרשנות החדשה מציעה פירוש מקיף של ה”מיני אמנה” הזאת על כל היבטיה. עם אלה נמנים היקף תחולתה, הדרישה להעניק יחס אנושי, הטיפול בפצועים ובחולים, פעילויות הומניטריות, היבטים פליליים וציות. מעבר לכך, הוא מתייחס גם לנושאים בוערים כמו אלימות מינית ו-non-refoulement, הלא הוא האיסור החל על שליחת אנשים בחזרה לארצות שבהם נשקפת סכנה לחייהם.

אלו התפתחויות נוספות מובאות בחשבון בפרשנויות?
דוגמה טובה היא צורת ההתייחסות להגנה על נשים. ההתייחסות לנשים בפרשנות המקורית כבני אדם החלשים יותר מבני אדם אחרים, ומי שיש לכבד את כבודן וצניעותן” כבר אינה יכולה עוד להיחשב מתאימה. הפרשנויות המקוריות היו, כמובן, תוצר של ההקשר החברתי וההיסטורי של זמנן. כיום, לעומת זאת, קיימת הבנה עמוקה יותר שלנשים, גברים, בנות ובנים יש צרכים ויכולות ספציפיים הקשורים לדרכים השונות שבהן סכסוך מזוין עשוי להשפיע עליהם. הפרשנות החדשה משקפת את ההתפתחויות המשפטיות החברתיות והבינלאומיות ביחס למגדר.

האם הפרשנויות החדשות מתייחסות לתחומים אחרים של המשפט הבינלאומי?
כאשר אמנות ג’נבה אומצו, תחומים רבים של המשפט הבינלאומי היו עדיין בחיתוליהם, כגון משפט זכויות האדם, המשפט הפלילי הבינלאומי ודיני הפליטים, אך אלה התפתחו מאוד בינתיים. תחומי משפט אלה משלימים את המשפט ההומניטרי מאחר שכולם שואפים לספק הגנה לאלה הזקוקים לה. המשפט ההומניטרי אינו מהווה גוף דינים העומד בפני עצמו, והמרבה להתכתב עם תחומים אחרים של משפט בינלאומי. לפיכך, פרשנויות עכשוויות המוצעות בביאורים החדשים מביאות בחשבון את ההתפתחויות האלה בתחומים אחרים כל אימת שהן רלוונטיות לפירוש כלל נתון מכללי האמנה. קיימות גם התפתחויות בתחומים אחרים, טכניים יותר, כגון דיני אמנות או חוק אחריות מדינה, הבאות גם הן לידי ביטוי בפרשנויות החדשות.

קראו עוד בנושא:

המשפט ההומניטרי הבינלאומי: ה-ICRC מוציא הנחיות התומכות ברלוונטיות של אמנות ג’נבה