ג'נבה (ICRC) – על פי נתוני הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), מספר הסכסוכים המזוינים שאינם בין-לאומיים גדל ביותר מכפליים מתחילת המאה.

לא זו בלבד שקיימים יותר סכסוכים, אלא גם משתתפים בְּסכסוך יותר צדדים. יותר קבוצות חמושות צצו במהלך שש השנים האחרונות מאשר במהלך שישים השנים הקודמות.

התוצאה: סכנה מוגברת לאזרחים ואתגר גדול יותר לגופים הומניטריים.

האם יש פתרון? The Roots of Restraint in War, מחקר חדש שפורסם היום מנסה להיטיב להבין את הדינמיקות המשתנות בשדות הקרב. הוא מספק ראיות חדשות לכך שדיאלוג עם קבוצות חמושות עשוי להניב תוצאות חיוביות עבור אזרחים וגופים הומניטריים.

ה-ICRC מבקש לשוחח עם כל הצדדים המעורבים במלחמה על מנת להבטיח גישה לסיוע הומניטרי וכיבוד כללי המלחמה. מספרן הגדל של קבוצות מבוזרות בשדה הקרב – אשר מקושרות ביניהן לעתים קרובות בבריתות מִשתנות – מקשה על שיח עם כל הצדדים ועל השפעה עליהם, אך לא הופך זאת לבלתי אפשרי.

"המחקר שלנו מדגים כי הכשרה פורמלית במשפט ההומניטרי הבינלאומי ממשיכה לייצר שינוי משמעותי בשדה הקרב", אמרה ד"ר פיונה טרי, אחת ממחברי הדוח. "הוא אף מצביע על הטווח הרחב של השפעות מבחוץ על נושאי נשק, ומראה כי גם לנורמות בלתי פורמליות נודעת השפעה משמעותית על התנהגות בסכסוך. סוג זה של מחקר מסייע ל-ICRC להשיג את מטרותיו ההומניטריות באופן יעיל ואפקטיבי יותר."

עובדות משמעותיות בנוגע לסביבת שדה הקרב כיום:

  • רק שליש מהסכסוכים מתנהל בימים אלה בין שני צדדים. בכמעט מחצית מכל הסכסוכים (44%) קיימים בין שלושה לתשעה כוחות יריבים, בעוד שברבע מהמדינות המעורבות בסכסוך יש למעלה מעשרה צדדים הנלחמים בשטחן.
  • עד סוף המלחמה בלוב (אוקטובר 2011), הובחן רק בעיר מיסראתה לבדה בלמעלה מ-236 קבוצות חמושות נפרדות. מרכז קַרטר מנה בשנת 2014 למעלה מ-1,000 קבוצות חמושות הנלחמות בסוריה.
  •  קבוצות גי'האד מעורבות בשיעור ניכר מהסכסוכים כיום (40%). ראוי גם לציין כי רובן הגדול של ההתערבויות מבחוץ מכוּונות נגד קבוצות ג'יהאד.

המחקר The Roots of Restraint in War, מתבסס על סקרים, ראיונות וניתוחי נתונים של כוחות וקבוצות מזוינים, וביניהם קבוצות איסלמיסטים כגון אנסאר א-דין בחבל הסאהל; קבוצות רועי בקר חמושים מדרום סודאן; וארגון הפַארק בקולומביה. הוא מכיל את הסקר הראשון שנערך בקרב לוחמים בשירות פעיל בכוחות מזוינים של מדינות, בדבר סוגיות הנוגעות במשפט ההומניטרי הבינלאומי, אתיקה בקרָב והתנהגות כלפי אזרחים במהלכו של סכסוך.

מהמחקר עולה כי בסביבת הסכסוך המשתנָה בימינו, ניתן להפעיל יותר השפעה על קבוצות חמושות באמצעות ההבנה כיצד נטמעת בקרבם תרבות ריסון. קבוצות עסקיות, דתיות או קהילתיות עשויות להוות מקור להשפעה לטובת תרבות ריסון זו.

המחקר אף מצביע על העובדה שלהלן: אין להפוך את העבודה עם קבוצות חמושות יריבות לבלתי חוקית. על ידי המחשה כי ביכולתם של גורמי חוץ להשפיע על התנהגות קבוצות חמושות, המחקר מעלה את הממצא שלפיו הפללת המעורבות של ארגונים הומניטריים וקהילות מקומיות עם קבוצות חמושות פועלת נגד המאמצים להגברת כיבוד הנורמות ההומניטריות.

"אם כללי המלחמה יכובדו יותר, סבלם של אנשים בסכסוך יצומצם בהרבה. מחקר זה מספק לנו ראיות לגבי הגורמים המטפחים ריסון ותורמים למניעת הפרות הכללים," אמר נשיא ה-ICRC פֶּטר מאוּרֶר. "הוא מצביע על דרכים שבהן ה-ICRC ואחרים יכולים להבטיח את הטמעתם של עקרונות בסיסיים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי בדנ"א של כל הנמנים עם כוחות מזוינים וקבוצות חמושות.