נאום שנשא פטר מאורר, נשיא הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, לקראת הפורום הכלכלי בדאבוס, ינואר 2018
בעת שאקח חלק בכנס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס השבוע, אזכיר למנהיגי העולם את הצורך לסייע לאזרחים הלכודים באזורי קרבות ולהגן עליהם. אם לא נעשה כן, התוצאה תהיה אי-יציבות גלובלית, התמוטטויות-עַל של המערכות הכלכליות-חברתיות, וכשלון בהשגת יעדי פיתוח בני-קיימא.
שנת 2018 היא השנה השביעית לקרבות בסוריה. רעב ומחלות יפגעו במיליוני אנשים בסומליה, דרום סודאן ותימן. אנשים ברחבי העולם יִמַלטו מסכסוכים רק כדי להיקלע למצוקה אחרת, כפי שקורה בלוב. אנשים יסבלו מההשלכות המיידיות וארוכות הטווח של סכסוך ואלימות, כפי שנוכחתי לראות בתחילת חודש זה ברפובליקה המרכז אפריקאית.
ככל שפיתוחים טכנולוגיים וכספיים משנים את פני הדברים שבגינם פועל הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), אנו רואים בשבע סוגיות מפתח אלה נושאים שיעצבו את פני האג'נדה ההומניטרית בשנת 2018.
1. דיווחה של הקהילייה הבינלאומית על סכסוכים
בשנת 2018, מאמצי והצלחות הקהילייה הבינלאומית בהתמודדותה עם סכסוך יהיו קריטיים בכל הנוגע לעיצוב סדר היום הפוליטי והתגובה ההומניטרית. ההצלחה תהפוך לתבנית הפעולה בעתיד, בעוד שכשלון יחייב פתרונות חלופיים.
האם 'אזורי בטחון' ימלאו את יִיעודם? האם יחודשו משלוחי אספקה רפואית לתימן? האם תושבי מחוז ראקין במיאנמר יוכלו לחזור אליו? האם סכסוכים מתמשכים בעצימות נמוכה יוזנחו עד כדי כך שיצאו מכלל שליטה ויתניעו עקירה המונית ומגיפות?
בסכסוכים מתוקשרים, וכאלה שפחות, על הקהילייה הבינלאומית להציע נקודת מבט חדשה לשלום. ה-ICRC פועל על מנת לקיים את השירותים הבסיסיים הנחוצים לאנשים כדי לשרוד. אך נהיה זקוקים למאמצים נחושים יותר, בשנת 2018 ומעבר לה, להשגת פתרונם המלא של סכסוכים.
2. שיקום בשדות קרב אורבניים
חמישים מיליון איש נושאים בנטל המלחמות הניטשות בתוך ערים ברחבי העולם. בנייה מחדש מהווה אתגר עצום במקומות מאוכלסים, אך יש להתחיל בה בהקדם האפשרי, גם תוך כדי הקרבות. שיקום הוא עניין שהיקפו נוגע מעבר לבנייתם של רחובות ובתים מחדש, כי עליו לכלול מערכות מים, ביוב וחשמל.
פעילות כלכלית עשויה לסייע באיחויין של חברות ששוסעו במלחמה, אך אם אינה מנוהלת באופן אחראי – היא עלולה לייצר אלימות או להאריך את מִשכה. על חברות וארגונים בינלאומיים לסייע לקהילות להתחזק ולהתגבר על טראומת האלימות.
3. שינוי תפיסה לגבי קרנות הומניטריות
בסכסוכים מתמשכים אנו פועלים על ציר זמן כפול. מנהלים מתן סיוע דחוף, ובה-בעת צופים פני עתיד, כאשר באופק שנת 2030 מסתמנים הצרכים לטווח הארוך. לרוע המזל, המודל הפיננסי ההומניטרי הנוכחי אינו תומך בגישה חיונית זו.
סכסוכים אינם הפרעות זמניות, אלא קטסטרופות חברתיות-כלכליות מבניות, ואת המימון יש להקצות בהתאם. בנוסף על המדינות החברות באמנות ג'נבה, יכול גל חדש של משקיעים חברתיים לתמרץ כלכלות שהן שבירות או נפגעו בסכסוכים.
ה-ICRC השיק בשנה שעברה את הקרן העולמית ההומניטרית הראשונה אי פעם לשיקום נזקי פגיעותיהם של סכסוכים, אשר גייסה 26 מיליון דולר עבור מרכזי שיקום פיזי חדשים בניגריה, במאלי וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בשנת 2018, ה-ICRC מוכן להעמיק שותפויות מעין אלה.
4. המשפט ההומניטרי הבינלאומי
אנו עדים מידי יום בחדשות להפרות של הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי. אך העובדה שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי שינה במהלך העשורים האחרונים את ההתנהגות בעתות מלחמה סובלת מתת-דיווח קיצוני. המשפט ההומניטרי הבינלאומי הניא גורמים בסכסוך מהתעללות בעצורים, משימוש בנשק כימי, ביולוגי או גרעיני, משימוש במוקשים ומהתקפת אזרחים.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מתפתח כל העת במקביל לַהִישתנוּתם של הסכסוכים, אך נותר נאמן לעקרון היסוד שלו – הגנה על האנשים באמצעות החוק. בסביבות סכסוך עם ריבוי גורמים, על הקהילה הבינלאומית להגן בעת הלחימה בטרור על המשפט ההומניטרי הבינלאומי מפני הטיעון כי אינו חל, או שעסקאות פוליטיות נותנות מענה לא-פחות-טוב מזה שמספק המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בשנת 2018 עלינו לחזק את הקונצנזוס סביב כך שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי מהווה כוח מייצב.
5. הנשכחים
65 מיליון איש נאלצו להימלט מבתיהם ברחבי העולם, כולל למעלה מ-40 מיליון איש בתוך מדינותיהם-הם, לעתים קרובות בעקבות הזנחה והיעדר נגישות לסיוע. בשנת 2018, כאשר הקהילה הבינלאומית דנה בתנאי הסדרה גלובאלית בדבר הגירה ופליטים, אנו קוראים למדינות להבטיח כי קווי המדיניות בעניין מבקשי מקלט ומהגרים יעלו בקנה אחד עם המחויבויות הבינלאומיות, ולהגיב לצרכים ההומניטריים של הנמלטים מאלימות בתוך גבולותיהן.
6. התקפות סייבר וכלי נשק ולוחמה חדשים
הטכנולוגיות החדשות מייצרות שיטות לוחמה חסרות תקדים, והתהליך מהיר. חידושים שאך אתמול היו בבחינת מדע בדיוני, לרבות ננו-טכנולוגיות, רובוטי לחימה ומערכות נשק לייזר, עלולים לגרום לאסונות מחר.
התקפות הסייבר מהוות אתגר המאיים ברקע. חישבו על ההשלכות ההומניטריות של מערכות פיקוח על תנועת מטוסים, צינורות נפט או כורים גרעיניים, אשר נפרצו.
ה- ICRCדוחק בממשלות וחברות להידָרש להשלכותיהם ההומניטריות של סכסוכים בתוך מערכות מדַמות מציאות, ולהתמודד עם שאלות קריטיות: מהי תקרית בטחונית לעומת פעולת מלחמה? כיצד מיישמים מידתיות? כיצד יכולות התקפות וירטואליות להבחין בין אובייקטים אזרחיים למטרות צבאיות?
כללי היסוד של המשפט ההומניטרי הבינלאומי חלים על לוחמת סייבר ושאר טכנולוגיות חדשות, אך עלינו גם לשקול כללים – חזקים יותר ותפורים לפי מידה – להגנת אזרחים מפני קווי החזית העתידיים של סכסוכים.
7. שימוש חיובי בטכנולוגיה
לא רק בסיכונים כרוכה המהפכה התעשייתית הרביעית; היא אף מביאה עמה פתרונות לבעיות הומניטריות. לדוגמה, ה- ICRCמשתף פעולה עם מיקרוסופט לשימוש בטכנולוגיית זיהוי פנים כדי לסייע באיחוד משפחות שהופרדו בסכסוך, וחברת ABB הקימה עבור מחסנינו בניירובי רשת סולארית.
ל-Big data ולאנליזות הֶקשריות משופרות יותר יש פוטנציאל לחולל שינוי מהותי באופן התגובה של ה-ICRC למשברים הומניטריים ובדרך בה הארגון מקדם פניהם. זהויות דיגיטליות מאובטחות עשויות לאפשר לפליטים שמסמכי הזהות שלהם אבדו נגישוּת מהירה יותר לְשירותים למיניהם. אנו מבקשים לראות בשנת 2018 כיצד התקדמויות טכנולוגיות ממלאות תפקיד גדול יותר בחיזוק נפגעי סכסוך.
אלו הן הסוגיות העיקריות שעליהן אעבוד השנה. ואולם, ההתקדמות תלויה במחויבות גוברת והולכת מצד מדינות ושאר בעלי-עניין לסטנדרטים מינימליים של אנושיות, והסכמה רחבה בדבר פעילות הומניטרית נייטרלית, חסרת פניות ובלתי תלויה.
במהלך 150 שנותיו למד ה-ICRC כי עבודה הומניטרית מונחית עקרונות, המתבססת על החוק ומתבצעת מתוך קונצנזוס של כל בעלי העניין העיקריים, היא נקודת הפתיחה הטובה ביותר בַּהתמודדות עם ריבוי הצדדים בסכסוך ובניית עתיד טוב יותר לַכל.