נאום מאת נשיא ה-ICRC פטר מאורר באירוע בדרג מיניסטריאלי בנושא עיראק, בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, מושב מס' 72
פורסם לראשונה: 20 בספטמבר 2017
כידוע לכם, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) נמצא בשטח בכל רחבי עיראק. אנחנו עדים לגאות ולשפל בקרבות ולתוצאות ההומניטריות שלהם: בבתי החולים, במחנות, בערים ובכפרים. העם העיראקי סבל לאין שיעור בשנים האחרונות.
גם אם מסתמן אולי סוף לחלק מן הלחימה הקשה ביותר, סוגיות קשות וסבוכות נותרות עדיין על הפרק. כאשר התותחים יחרישו, צריך יהיה לשקם את עיראק. צריך יהיה לאחות מחדש קהילות.
אי לכך, זרעי העתיד צריכים להיזרע היום.
פיוס וריפוי מצריכים זמן. זהו תהליך שמתחיל באופן ניהולה של מלחמה ובאופן הטיפול בסוגיות הומניטריות.
אחת מאותן סוגיות הומניטריות מכריעות היא מעצר. היקף הסכסוך בעיראק הביא למעצרם של אנשים בקנה מידה אדיר. היחס שאנשים מקבלים היום במעצר חיוני לעתיד שעיראק רוצה לבנות. אנשים אלה הרי יחזרו יום אחד להשתלב בחברה.
ישנה חשיבות מכרעת לכך שאנשים יוחזקו במעצר אך ורק בהתאם לחוק, תוך שמירה על כבוד הפרט, הבטחת תנאים ויחס אנושיים והימנעות מצפיפות יתר. יש ליידע את משפחות העצורים ולאפשר להן לשמור על קשר עם יקיריהן באשר הם.
כדי ש ה-ICRC יוכל לעשות את עבודתו ההומניטרית באפקטיביות וביעילות במקומות מעצר ובמרכזי בידוק, עלינו לקבל גישה מוקדמת למי שנעצרו, ובהם גם עצורים ביטחוניים, בהתאם לשיטות העבודה המוכחות שלנו.
אין לדחוק לשוליים קרובי משפחה של עצורים, בעיקר נשים וילדים, או להדביק להם סטיגמות. צדק צריך לגבור על נקמה.
תומכי העם העיראקי צריכים לעשות כמיטב יכולתם להעניק מימון ותמיכה, ולייעד משאבים, לנושא המעצר, כדי להבטיח לכל הפחות שמירה על סטנדרטים מינימליים. זוהי השקעה בעם העיראקי ובעתיד.
הסוגיה השנייה שברצוני להתייחס אליה היא נושא הנעדרים. הניסיון מלמד שעשייה בונה בנושא זה יכולה לשמש כצעד משמעותי בדרך לשיקום ופיוס.
עיראק סבלה יותר מרוב המדינות מבחינה זו. ממלחמת עיראק-איראן, עבור במלחמת המפרץ, ועד הסכסוכים הנוכחיים, נעדריה של עיראק נמנים בסדר גודל של מאות אלפים. ה-ICRC עובד עם הרשויות בעיראק על סוגיה זו כבר שנים רבות.
זכותן של משפחות לדעת מה קרה לאהוביהן. בלי המידע הזה, הן סובלות עמוקות. צריך שכל משפחה תוכל לבקש לקבל את קרוביה המתים ולהביאם לקבורה בכבוד, וללא פחד.
ממשלות ורשויות מקומיות אחראיות כלפי המשפחות להבהיר להן מה עלה בגורל הנעדרים ולהקל על הסבל. חשוב לא רק להגיב לאחר מעשה, אלא גם להעמיד אמצעי זהירות כדי להימנע מהיעלמות מספר גדול עוד יותר של אנשים.
דרושה מנהיגות שקולה ואמיצה. הטון שנקבע כיום יניח את היסודות לעתיד. אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית לפעול בנושא העצורים והנעדרים, למען כל העיראקים. הגיע הזמן, עכשיו, לזרוע את הזרעים למען עתיד טוב יותר. חבל על כל רגע שעובר.