כל אחד יכול להבין את הצער והריקנות כאשר אדם יקר הולך לעולמו. אך מה עם הכאב וחוסר הוודאות הקשים מנשוא כשמישהו רק נעלם?

 

מאות אלפי אנשים נעדרים בימים אלה ברחבי העולם, כתוצאה מסכסוכים מזוינים, אלימות, אסונות טבע או הגירה.

בין אם אלה לוחמים הנעדרים בקרב, או ילדים שהופרדו ממשפחותיהם או אבדו בעת ההימלטות או בעקבות כפייה להצטרף לקבוצות חמושות, ובין אם אלה עצורים שאינם יכולים ליצור קשר עם משפחותיהם, או עקורים בתוך מדינתם ומהגרים שהקשר עם יקיריהם אבד להם – רבים חשופים לַסיכון ונעלמים מידי שנה. היקפה המלא של הבעיה אינו ידוע וכמעט לעולם אינו זוכה להכרה.

צ’צניה, רוסיה, 2014. בני משפחות של נעדרים מחפשות את יקיריהם שנעלמו. צילום: Magomedova, Zumrad / ICRC

אם הם בין החיים, יש למצוא את הנעדרים ולהגן עליהם. אם מתו, יש לחפש את שרידיהם, לטפל בהם כהלכה, לזהותם כשניתן, ולהשיבם ליקיריהם. לעתים קרובות, עם זאת, חסרה אנוּשוֹת הנכונות הפוליטית לתעד סוגיות אלה כראוי, להתמודד עִמן באופן הולם ולתמוך במשפחות במצוקתן.

“הכי קשה זה להתגבר על המצב הקבוע הזה של מתח שאינו מַרפּה ממך, שהוא יכול בכל רגע להגיע פתאום הביתה. במשך הלילה אני קשוב ודרוך וכל רחש קל מעלה בדעתי, כדבר ראשון, שבני חזר.”

אביו של נעדר בדרום הקווקז

איש אינו יכול להטיל ספק בכאבם של קרובי המשפחה. היעדר הידיעה אם יקיריהם מתים או חיים מפקיר אותם להוסיף ולהתענות, חסרי אונים. רבים מחפשים לשווא תשובות במשך שנים, ללא יכולת לחיות שוב את חייהם.

מלבד הטראומה הרגשית, יש לכך השלכות מעשיות מאוד על הנותרים מאחור. בהיעדר הכרה חוקית בַּמעמדם, האם בני המשפחה יכולים לממש זכויות סוציאליות, למכור רכוש או להינשא מחדש? אם הנעדר היה המפרנס במשפחה, מניין תבוא הכנסתה כעת?

 

ה-ICRC פועל ככל יכולתו לסייע. אך חיוני הדבר שממשלות ואחרים יגבירו את מאמציהם להקל את סבלם של רבים כל כך, ולטפל באחת הבעיות ההומניטריות המורכבות והמאתגרות בעולם כיום, אשר אינן זוכות לדיווח מספיק.