היום הבינלאומי למודעות למוקשים
עבור ילדים אחדים בעזה, שיעורים מסוימים יכולים להיות עניין של חיים ומוות.
המסך עולה ושקט יורד על אחת הכיתות בבית הספר “טוניס” שברצועת עזה. אוזניהם של כשלושים ילדים כרויות בשעה ששתי בובות מופיעות על הבמה במסגרת התכנית המיושמת על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) כדי לחנך לזהירות מפני סכנת המוקשים (MRE: Mine Risk Education). מטרת התכנית להגביר את המודעות ולעודד התנהגות בטוחה בקרב תלמידים ומורים, במיוחד לגבי שרידי מלחמה נפיצים.
מוחמד א-דיב, בן 11, שיחק את אחת משתי הבובות, והוא אחד מכמעט 20,000 תלמידים שהשתתפו בתכנית ה-MRE מאז השקתה ב-2016. “אני נהנה להיות חלק מהצגת הבובות, כי אני מביא לחבריי לכיתה מודעות לסכנות הטמונות בשרידי מלחמה נפיצים. אני אומר להם לא לגעת בחפצים לא מוכרים משום שהם עלולים להיות מסוכנים ולפגוע בנו, להרוג אותנו או לגרום לנו לקטיעת גפה”, אמר מוחמד.
לפי סוכנות האו”ם לטיפול במוקשים (UNMAS), מאז הסכסוך עם ישראל ב-2014, כ-6,000 פריטי נפל תחמושת עשויים עדיין להימצא באדמה ברצועת עזה, והמגע עם שרידי מלחמה נפיצים הרג 16 בני אדם ופצע 97, בהם 48 ילדים.
פינוי רצועת עזה מנפל תחמושת יארך שנים רבות, ולמעשה נגע מוקשים תמיד יישאר שם. עם זאת, באמצעות פעילויות כמו תכנית ה-MRE, ילדי עזה יכולים להמשיך לשחק וללמוד במקביל שיעורים העשויים להציל את חייהם. צילום: Jesus Serrano Redondo/ICRC
“חשוב מאוד שהתלמידים יהיו מודעים לחפצים אלה, בעיקר עכשיו שהם בשלב של רכישת ידע. חיוני שהם ידעו כי אסור להם לגשת לחפצים כאלה ולסכן את עצמם. הם עלולים להיפצע, לאבד גפה ואף להיהרג”, אמר עיסאם אבו עבדה, המלמד בבית הספר “טוניס” זה שמונה שנים.
גבוה ונעים דיבור, עיסאם בן ה-32 הוא אחד מ-87 מורים מ-43 בתי ספר בעזה המשתתפים בתכנית ה-MRE. הוא מדבר בלהט על תלמידיו ועל חשיבות הטמונה בללמד אותם כיצד לפעול במקרה שהם מוצאים שריד מלחמה נפיץ – לימוד העשוי להיות עניין של חיים ומוות.
“תלמידים רבים בבתי הספר שלנו נפגעו מנפלי תחמושת, במיוחד אלה שנמצאים באזורי גבול שהופגזו כמה פעמים במהלך המלחמה האחרונה”, אמר עיסאם, כשהוא מחזיק בידו את אחד הפוסטרים המשמשים אותו ללמד את תלמידיו.
תכנית המוקשים מכירה בכך שלתלמידים מכיתה א’ עד ו’, רובם בני פחות מ-12, לא קל להבין את כל המידע הטכני על שרידי מלחמה נפיצים. בגילם הם מגיבים טוב יותר לפעילויות מבדרות. התכנית, לפיכך, עושה שימוש בבובות, במשחקים אינטראקטיביים, ובחפצים מוכרים אחרים כדי לזכות בתשומת לבם של התלמידים וללמדם מה לעשות כאשר הם נתקלים בחפץ מסוכן.
אחמד סמי, בן 10, אחד הילדים שצפו בהצגת הבובות, זוכר כיצד הוא וחבר ראו טיל ברחובות אחרי המלחמה של 2014. “החבר שלי רצה להתקרב אליו. בהתחלה רציתי לגעת בו, אך נזכרתי במה שהמורה אמר לנו – שהוא עלול להתפוצץ ואני עלול לאבד רגל או יד, או אפילו למות. אמרתי לעצמי שעדיף לספר על כך לאבי. זה מה שעשיתי, והוא קרא למשטרה”, אמר אחמד.
כמו אחמד, מרבית הילדים כבר ידעו כמה מלחמות, ונושאים בתוכם את הצלקות הפסיכולוגיות המתקשרות להתמודדות עם אירועים כאלה. “כמה מן התלמידים סובלים מנדודי שינה, ואחרים מפחדים מברקים ומרעש הרעמים, משום שאלה מזכירים להם את קולות הנפץ של ההפצצות וההפגזות שהם חוו במהלך המלחמה”, אמר עיסאם.
לפי סוכנות האו”ם לטיפול במוקשים (UNMAS), מאז 2014, כ-6,000 פריטי נפל תחמושת עשויים עדיין להימצא באדמה ברצועת עזה, והמגע עם שרידי מלחמה נפיצים הרג 16 בני אדם ופצע 97, בהם 48 ילדים. צילום: Jesus Serrano Redondo/ICRC
דוגמה מוכרת לתלמידים של בית הספר “טוניס” היא דואא, ילדה בת 11, שראתה חפץ מוזר לצד הכביש בדרכה הביתה מבית הספר ב-2015. היא הרימה אותו כי חשבה שמדובר בצעצוע. התברר כי מדובר בנפל תחמושת, שהתפוצץ וגרם לה לאבד את יד ימין. קראו על הסיפור של דואא
פינוי רצועת עזה מנפל תחמושת יארך שנים רבות, ולמעשה נגע מוקשים תמיד יישאר שם. עם זאת, באמצעות פעילויות כמו תכנית ה-MRE, ילדי עזה יכולים להמשיך לשחק וללמוד במקביל שיעורים העשויים להציל את חייהם.
חסוס סראנו רדונדו, נציג לאמצעי תקשורת ודובר בישראל ובשטחים הכבושים מטעם ה-ICRC