דעאא יאסין, בת ה-11 מעזה, איבדה את ידה הימנית בצהרי ה-6 במאי 2015. בדרכה חזרה מבית הספר, היא הרימה נפל תחמושת שנשאר מעימותים קודמים, אותו היא חשבה לצעצוע. הרופא אמר למשפחתה שאם דעאא לא תועבר לבית החולים בשכם, הקטיעה תהיה יותר חמורה. בשל המורכבות של ההתערבויות הרפואיות, היא אושפזה במשך 52 ימים בסך הכל.

לפני התאונה, דעאא היתה אחת התלמידות המצטיינות. "הביצועים שלה נפגעו מאז, למרות שהם עדיין מעל לממוצע", אמרה נוהא, מנהלת בית הספר בו לומדת דעאא. "כתיבה ביד שמאל הייתה אחד הדברים הקשים ביותר עבורי", אמרה דעאא.

"כאשר חזרתי לבית הספר, לא רציתי לשחק עם חבריי לכיתה, אבל כולם תמכו בי מאוד, ואנחנו ממשיכים לשחק יחד כמו שנהגנו לעשות בעבר", אמרה דעאא. "כאשר יכולתי סוף סוף להשתחרר, הבחינות בבית הספר שלי כבר הסתיימו. בית הספר ארגן ועדה מיוחדת כדי לאפשר לי לעשות את הבחינות, ולאחר שעברתי אותן העלו אותי לכיתה ה'".

"דעאא מרגישה לעיתים פגיעה ומוצפת רגשית. היא שואלת אותי למה זה קרה לה, ומתחבאת בחדרה כאשר באים אלינו אורחים. כל המשפחה תומכת בה. אין לנו הרבה חסכונות, ורמת ההכנסה שלנו מאוד נמוכה. בכל זאת קנינו לה טאבלט כאשר היא עזבה את בית החולים. אחיה מבינים שדעאא זקוקים לתשומת הלב שלנו", אומרת פדווא בשעה שהיא משחקת עם ביתה בחדרה.

דעאא התוודעה לראשונה בוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בבית ספרה במהלך מפגש הדרכה בנושא נפל תחמושת. מטרת המפגש היה לעודד התנהגות בטוחה בקרב תלמידים ומורים. כאשר אנשי הסגל של ה-ICRC פגשו את דעאא, הם אמרו למשפחתה שהמרכז לגפיים מלאכותיות ופוליו (ALPC) בעיר עזה יוכל להתאים לה תותבת.

לאחר כמה שבועות, הותאמה לדעאא תותבת. היא שאלה את הרופא בחיוך: "האם אוכל לצבוע אותה בלק?" יותר משנה אחרי התקרית, דעאא עדיין מסתגלת לשינויים בחייה. התמיכה הפסיכולוגית שהיא קיבלה מה-ALPC עוזרת לה להשיב לעצמה את הביטחון העצמי.

דעאא היא אחת מעשרה ילדים במשפחתה – עשרה בנים וארבע בנות. הבן הבכור, תאמר, שמצא את דעאא מוטלת על הקרקע מכוסה בדם לאחר הפיצוץ, חי בבית המשפחה עם אשתו ושני ילדיהם. עלאא יאסין, אביה של דעאא, פועל בניין בן 40, איבד את עבודתו הקבועה בעקבות המגבלות על יבוא חומרי בניין בסיסיים לרצועת עזה.

סבתה של דעאא, שנשארה עם דעאא במהלך 52 השבועות בהן היא היתה מוגבלת בבית החולים בשכם, מורחת לק על ציפורניה. בהמשך, דעאא גם נעדרה מבית הספר למשך משפר חודשים, כדי לעבור שיקום פיזי שבמהלכו למדה כיצד לכתוב בידה השמאלית.

"היא עוזרת לי לשטוף כלים, ועכשיו קל לה יותר לאחוז את הטאבלט עם היד המלאכותית", אומרת פדווא.

דעאא משתתפת במפגשי תמיכה עם ילדים אחרים שהושפעו משרידי תחמושת שלא התפוצצו. המפגשים עוזרים להם להסתכל על העתיד באופן חיובי יותר.

למרות שחלפו כבר כמעט שנתיים מאז המלחמה האחרונה ברצועת עזה, זהו אחד האזורים בעולם עם המספר הרב ביותר של אמצעי לחימה נפיצים על הקרקע. התוצאות ממשיכות להלך אימים על האוכלוסייה. דעאא היא רק אחת מבין ילדים רבים באזור שחייהם השתנו לצמיתות כתוצאה מנפל תחמושת.

דעאא משחקת עם הטאבלס שלה במגרש משחקים בעזה אחרי מפגש של תמיכה נפשית. עם שיעורי ילודה מן הגבוהים בעולם, ממשיכים עזה ותושביה לקוות שיום אחד ילדים יוכלו להשתעשע בחוץ ללא חשש שמשחקים תמימים יהפכו למשחקי דמים.