הקונפליקט במזרח אוקראינה השאיר אחריו לפחות 9,000 הרוגים, רבים יותר של פצועים ועוד עצורים ונעדרים.

קראו עוד: נקודות ציון בקונפליקט והסיוע שלנו

ukraine-missing-persons-9142

"בעלי הלך לבקר את אמו. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו"

גוֹרְלוֹבְקה, עיר מגוריה של ויקטוריה אוסטרובסקאיה, הייתה אחד ממרכזי התעשייה במזרח אוקראינה. ואולם, עם פרוץ הסכסוך הפתאומי במדינה באפריל 2014, מצאו עצמם תושבי גורלובקה בקו החזית – ובכותרות הראשיות.

לאחר שבעלה מיכאיל איבד את עבודתו, נאבקה ויקטוריה כדי לפרנס בדוחק את המשפחה. ואולם כל הקושי שבחייהם היה כאין וכאפס לעומת מה שעוד ציפה להם.

"אמו של מיכאיל משותקת וזקוקה לטיפול באופן קבוע. לכן, לפעמים אחרי שאכלנו ארוחת ערב, סביב שבע בערב, הוא נהג לצאת כדי לבקר אותה", סיפרה ויקטוריה. היה זה באחת מאותן פעמים בתחילת יולי 2014 שהוא נעלם. "זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו", היא אומרת.

"זה היה מזעזע. הוא נעלם, פשוט כך, תעלומה מוחלטת. תחילה, עברתי במשטרה פעמיים או שלוש מדי יום, בתקווה שידעו היכן הוא נמצא – בתקווה שמיכאיל יחזור בכל רגע", אומרת ויקטוריה.

ויקטוריה ומיכאיל נפגשו לפני 26 שנים, בשנה הראשונה ללימודיהם באוניברסיטת דונייצק. הם היו מאותם בני זוג שידעו כי נועדו זה לזו, ולכן, כאשר מיכאיל הציעה לה נישואין, ויקטוריה נענתה בשמחה. כמעט שנה לאחר מכן, ילדה ויקטוריה בן, שגדל והיה לסטודנט באותה אוניברסיטה.ההורים היו גאים בבנם. הכול התנהל כפי שצריך להיות. הסיפור שלהם אמור היה להימשך לפחות עד שיראו את נכדיהם מסיימים תואר באוניברסיטה או נישאים, אך עם היעלמותו של מיכאיל, נגדעו באחת חייה המאושרים של משפחת אוסטרובסקי.

אוקראינה. ויקטוריה מספרת לעובדת של ה-ICRC על בעלה הנעדר. CC BY-NC-ND / ICRC / Pieter-Jan De Pue

אוקראינה. ויקטוריה מספרת לעובדת של ה-ICRC על בעלה הנעדר. CC BY-NC-ND / ICRC / Pieter-Jan De Pue

ואולם החיים לא נפסקו. כל יום חדש הביא לוויקטוריה תקווה, אך גם מאבק הישרדות ללא מיכאיל. היא נדרשה לעבוד כדי לפרנס את בנה ואת חמותה המשותקת, אותה הביאה אליה הביתה כדי שתוכל לסעוד אותה.

עם הזמן, החלו להתפשט שמועות על אנשים נוספים שנעדרו. ויקטוריה שמעה על מקרים דומים לשלה והחליטה להרחיב את חיפושיה. "הלכתי לבתי חולים, אפילו ביקרתי בחדר המתים של העיר, בתקווה לחדשות, המהולה באימה מפני מה שאולי אגלה שם".

כבר חלפו קרוב לשנתיים מאז היעלמותו של מיכאיל, אך ויקטוריה עדיין מטפחת תקווה שהוא בין החיים, במקום כלשהו.

"שמעתי שהוועד הבינלאומי של הצלב האדום עוזר באיתור אנשים. אז התקשרתי ושיתפתי אותם בסיפור שלי. הם יעזרו לי לחפש אחר מיכאיל", אומרת ויקטוריה.

בינתיים, בנה מנסה לסייע לאמו. הם מנהלים חנות בשמים קטנה בגורלובקה, נחושים להישאר במקום למרות סימני השאלה העולים סביב החיים בעיר השוכנת על קו החזית. רבים עזבו בחיפוש אחר מקלט באזורים בטוחים יותר, באוקראינה, ברוסיה ואף בבלרוס.

ויקטוריה, לעומת זאת, אומרת שאינה מסוגלת לעזוב: "זה המקום שבו הוא יכול למצוא אותנו. מיכאיל יודע שאנחנו מחכים לו".

***

משפחת אוסטרובסקי שיתפה את ה-ICRC בסיפורה מאחר שאנחנו תומכים במאמצים לאתר אנשים שנעדרו מאז תחילת הסכסוך באוקראינה. צוותים של ה-ICRC עובדים עם הרשויות, עם מוסדות ועם כל מי שעשוי להיות לו מידע על גורלם של נעדרים.

מאות משפחות הנתונות בסכסוך במזרח אוקראינה חולקות עם ויקטוריה סיפורים דומים. החיים בהמתנה לגלות מה קרה ליקיריהן הם חיים בחוסר ודאות, מצב שבו נמנעת מהן אפשרות להתאבל או סיבה לחדול מטיפוח תקווה כנגד רוב הסיכויים. לאי-הוודאות הזאת ישנה השפעה רגשית, חברתית וכלכלית.

נכון להיום, משפחותיהם של 430 נעדרים שרשמו את קרובי המשפחה הנעדרים שלהן ב-ICRC עדיין מחפשות אחריהם בעזרתנו.