לחלקים נרחבים מאוכלוסיית רצועת עזה עדיין אין מי שתייה בטוחים. דחיפות התיקונים במערכות ביוב הרוסות, וחידושם של שירותי חשמל בסיסיים בעינה נותרה.

מתקני אספקת מים, סניטציה ואנרגיה היו על סף התמוטטות עוד קודם לעימות האחרון, אשר הוסיף על הנזק הן למערכת הביוב והן לתחנת הכוח של עזה.

מערכות ביוב הרוסות הציפו את צנרות המים הנקיים ואת הסביבה הטבעית במי שופכין, והגבירו את הסיכונים לבריאות הציבור. הדבר התווסף ל-98,000 מ”ק מי שופכין ליום שהרצועה כבר ממילא הזרימה לים.

מאמצי החירום של ה-ICRC בנושאי המים והסניטציה הביאו עד כה מים ללמעלה מ-600,000 איש – לכל הפחות שליש מאוכלוסיית רצועת עזה – ועזרו לחדש למעלה מ-80% משירותי החשמל המוגבלים עבור תושבי הרצועה. ואולם, דרוש שיקום יותר בר-קיימא של תשתיות חיוניות.

המשוואה החיונית מים-חשמל

“המשוואה פשוטה”, אומר גיוֹם פּיֵיראוּמבֶּר, מתאם פעילויות המים והסביבה של ה-ICRC. “בהיעדר חשמל נמנעות פעולות לטיהור מים, לפינויים, לטיפול בהם, להתפלתם ולהשבתם לבתים, בתי חולים ובתי עסק. קיים מחסור כללי במים, והמים הזמינים מלוחים, מזוהמים ומסוכנים לשתייה.”

לפיכך נחוצים גנרטורים לגיבוי ביצוע פעילויות יומיום פשוטות. לאלה נדרש דלק נוסף – מצרך נדיר בעזה עבור אוכלוסייה מעוטת יכולות כספיות.

“תארו לעצמכם עד כמה שותקה מערכת אספקת המים בשטח עירוני מאוכלס בצפיפות זה”, אומר מר פייראומבר. “התוצאות נראות לעין, וניתן להריח אותן ולחוש בהן בכל מקום, אבל הן הכי מדאיגות בבתי חולים, היכן שבטחונם של מי שנזקקים במיוחד עדיין מעורער”.

שירותים קריטיים עדיין בסיכון

לחלק מהשירותים הקריטיים בבתי חולים נדרשת אספקת כוח קבועה שלא ניתן לספקה אלא באמצעות גנרטורים זוללי דלק. בנוסף, איכות המים הירודה, ובמיוחד מליחות גבוהה, פוגעת בשירותים כגון דיאליזה התלויים בזמינותם של מים טהורים.

בעינם נותרו אתגרים נכבדים. אזורים כגון בית חנון (400,000 תושבים) ושג’עייה (35,000 תושבים) עדיין סובלים מסיכוני הבריאות ומהצחנה החריפה של מערכות ביוב הרוסות. על פי ההערכה, להשבת המצב לקדמותו לרמות של לפני המלחמה תידרש למעלה משנה.

“שיקום תשתיות בסיסיות הוא עניין דחוף, ודורש תיאום אפקטיבי של מאמצי אנוש ומשאבים חומריים”, הסביר ז’אק דה מאיו, ראש משלחת ה-ICRC בישראל ובשטחים הכבושים. “הזירוז של יבוא חומרים הוא קריטי לנוכח המלאי המדולל של ציוד וחלפים חיוניים ביותר. אין לקחת סיכונים לבריאות הציבור באחד המקומות המאוכלסים ביותר בעולם”, סיכם.

עם פרוץ העימות פעל ה-ICRC כתף-אל-כתף עם נציבות המים של יישובי החוף ברצועת עזה, רשות המים הפלסטינית, רשת אספקת החשמל של עזה, המינהל הפלסטיני לאנרגיה ואוצרות טבע והרשויות העירוניות ברצועה, וטיפל בתיקונים הדחופים ביותר של מערכות מים ורשת החשמל.

פלסטיני לוקח מים ממיכל מים בחְ’זֵעה, בין המקומות שניזוקו הכי קשה ברצועת עזה. תיקון רשתות הובלת המים כדי לכונן מחדש גישה למים בטוחים לשימוש הוא ענין גורלי. ה-ICRC הבטיח עד כה גישה למים ללמעלה מ-600,000 איש – למעלה משליש אוכלוסיית עזה.
@מרקו יורי חימנז /ICRC 2014

מאמצי הצלה נמשכים

מאז תחילת המשבר, ותוך שיתוף פעולה נמשך עם הסהר האדום הפלסטיני, ה-ICRC גם:

• קיים פעילויות מצילות חיים כגון משלוח 3,000 מנות דם לעזה והפניית חולים לטיפול מחוץ לרצועת עזה.

• סיפק לבתי חולים ומתקני רפואה, לשירותי אמבולנסים ולמרכז לתותבות ופוליו בעזה תיקוני חירום וציוד חירום, חומרי ניתוח, תרופות, סמים וערכות פצועי מלחמה.

• סיפק עובדי רפואה, ומומחי שיקום גופני ובריאות הנפש.

• החל בתיקונים בארבעה מבתי החולים שהכי ניזוקו ברצועת עזה.

• סייע ללמעלה מ-131,000 עקורים כתוצאה מהעימות באמצעות פריטים כגון אמצעי מחסה, כלי מיטה, ציוד בישול, ערכות היגיינה, חיתולים, דליים, ג’ריקנים, חומרי ניקוי ומנות מזון, ובחלק מהמקרים מזון ומים. עבודה זו נמשכת.

• תיעד מקרים העוסקים בניהול לחימה בתוך רצועת עזה וסביבה, והמשיך בדיאלוג הבילטרלי והחסוי עם הצדדים לסכסוך.

• התמיד לאורך הסכסוך כולו בביקוריו במתקני מעצר ועצורים ובסיוע להם.

• שקד על 68 מקרי איתור המתייחסים ליחידים בעזה.

• העביר לעצורים מעזה למעלה מאלף מסרים מהמשפחות.

בשותפות עם הסהר האדום הפלסטיני בעזה, ה-ICRC:

• תרם 100 שקי גופות ו-100 חליפות הגנה וערכות לטיפול בשרידי אדם.

• סיפק 100,000 ליטר דלק כדי לאפשר את המשך עבודת בתי החולים.

• שלח 1,802 משטחי הובלת סחורות עמוסים מים, מזון, מוצרי היגיינה וחלפים לאמבולנסים.