פטר מאוּרֵר, נשיא הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) ביקר בעזה, ישראל והגדה המערבית בין ה-4 ל-7 באוגוסט, על מנת להיווכח במו עיניו בהשלכות גל הלחימה הנוכחי על האזרחים שם.

מר מאורר פגש אנשים רבים שחייהם רוסקו כתוצאה מהעימות. הוא ביקר בחלק מהאזורים שהפגיעה בהם היתה הקשה ביותר, ונוכח בעצמו בחורבן ההרסני שגרמה הלחימה. במהלך ביקורו נפגש עם ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין, שר הביטחון, משה יעלון, שרת המשפטים ציפי ליבני, יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ובכירים בחמאס. הוא אף נפגש עם ראשי ארגוני הסהר האדום הפלסטיני ומגן דוד אדום על מנת לדון בפעילויות תגובת החירום שלהם במהלך העימות.

“עימות זה גבה מהאוכלוסייה האזרחית מחיר שלא ניתן לקבלו,” אמר מר מאורר. “קראנו להפסיק את ההרג ואת ההרס בשם האנושיות. ההגנה על אזרחים צריכה לעמוד בראש מעייני כולם, ודיני המלחמה מטילים על הצדדים לסכסוך מחויבויות. היינו עדים לפערים חמורים בין מחויבויות אלה לבין המציאות בשטח. אנו נחושים לפעול עם הצדדים במאמץ לדאוג לכך שהדבר לא יקרה שוב.”

בעזה, נהרגו למעלה מ-1,900 איש וכ-10,000 נפצעו ב-28 ימי אלימות אינטנסיבית. לא פחות מ-400,000 איש נעקרו ממקומותיהם, ולמעלה מ-9,000 בתים הפכו לבלתי ראויים למגורים. “המחיר האנושי של העימות הותיר רבים מאיתנו המומים,” אמר נשיא ה-ICRC. “ליבנו יוצא אל הפגיעים ביותר – הילדים, הקשישים, החולים והפצועים – שהרי הם אלה ששילמו את המחיר היקר ביותר.”

“המשפט ההומניטרי הבינלאומי מיועד למציאת איזון בין הכרח צבאי לבין שיקולים הומניטריים,” אמר. “לאחר שראיתי את ההרס בשטח ופגשתי קורבנות של העימות, אני יכול לאשר ממקור ראשון שאיזון זה לא כובד. הדבר אך מדגיש את הצורך שהצדדים יצייתו לחוק לחלוטין, ושהקהילה הבינלאומית תנקוט בכל הצעדים האפשריים להבטיח כי כך ינהגו.”

מר מאורר אף דיבר על הצורך בדיאלוג כן עם מנהיגים פוליטיים על צרכיהם ההומניטריים המיידיים והעתידיים של מי שהפגיעה בהם היתה הקשה ביותר. “אני שב ומאשש את הסולידריות של ה-ICRC עם כל הקהילות שנפגעו, וברצוני להודות במיוחד לכל אנשי תנועת הצלב האדום והסהר האדום שעבודתם סייעה להקלת הסבל. אני רוחש הערכה עצומה לפעולת עובדי ומתנדבי הסהר האדום הפלסטיני שסיכנו את חייהם כדי להגיש סיוע רפואי דחוף לַזקוקים לכך נואשות.”

הצדדים לסכסוך והקהילה הבינלאומית נושאים באחריות הקולקטיבית ליצירתה של סביבה המעודדת פעילות הומניטרית בת קיימא היכן שהכי נחוץ. אין לתת לעבר לחזור על עצמו. מחויבות ה-ICRC נתונה לסיוע להתאוששותן של קהילות שאוכלוסייתן נפגעה פגיעה הרסנית, אך התאוששות זו דורשת שינויים של ממש: שיפורים עבור אנשי עזה בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי, ומידה גבוהה יותר של כיבוד העבודה ההומניטרית והצוותים ההומניטריים בכל הנסיבות.