ראיון

כמעט 900 יום עברו מאז חטיפתו של החייל הישראלי, גלעד שליט, בידי קבוצות חמושים מעזה. עד כה, נסיונות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) לבקרו ולכונן קשר בינו לבין משפחתו לא צלחו. פייר וֶטַאח, העומדת בראש משלחת ה-ICRC בישראל ובשטחים הכבושים, מסביר.

מה עשה עד כה ה-ICRC כדי להשיג גישה לגלעד שליט ועל מנת לברר מה עלה בגורלו?

ראשית, הרשו לי לשוב ולהביע את הזדהותי העמוקה עם משפחתו של גלעד שליט. מאחר שנציגי ה-ICRC ברחבי העולם מצויים במגעים סדירים עם משפחות בסיטואציות דומות, אשר ממתינות לידיעות על אודות יקיריהן, אנחנו מודעים למצוקה ולזעם שהם מרגישים.

מאז שגלעד שליט נשבה על ידי קבוצות חמושים פלסטיניות ב-25 ביוני 2006, פעלנו רבות להשגת גישה אליו. הזכרנו לַמחזיקים בו, חזור והזכר, את מחויבויותיהם על פי חוק, וקראנו להם הן בפומבי והן באמצעות מגעינו הישירים לתת לו יחס אנושי.

ה-ICRC ביקש שוב ושוב כי יתירו לו לבקר את גלעד שליט ולהעביר לו מסרים מהמשפחה. בראשית חודש נובמבר 2008, ה-ICRC ביקש מהחמאס להעביר אליו אלפי מכתבים וכרטיסי ברכה ממגוון ארגונים, אנשים-יחידים וילדי בית ספר. לרוע המזל, כל הבקשות האלה נדחו.

למרות שהנסיונות מצדנו כשלו עד כה, נמשיך לעשות כל שביכולתנו להשגת מידע על מצבו של גלעד שליט, להשגת גישה אליו ולכינון קשר בינו לבין משפחתו. אנו מבקשים גם לפגוש אותו בפרטיות על מנת לבצע הערכה עצמאית של תנאי החזקתו ומצב בריאותו.

איזה פעולות קונקרטיות ננקטו עד כה על ידי ה-ICRC?

הסוגיה מועלית כל הזמן בפגישות עם החמאס בדרגים גבוהים. אנחנו מתמידים בדיאלוג עם כל הנוגעים בדבר, מאחר שלדעתנו הדבר חיוני להשגת התקדמות כלשהי. אנו חייבים לדבר עם מי שגורלו של אדם בידיהם, על מנת שנוכל לסייע לו.

אף קיימנו מגעים סדירים עם משפחתו של גלעד שליט. אנחנו מיַידעים אותם ואת הרשויות הנוגעות בדבר על אודות פעולותינו. בקיץ האחרון הוריו, נועם ואביבה שליט, חלקו עמנו את מחשבותיהם ורגשותיהם בראיון שהועלה באתר האינטרנט שלנו.

עם אילו בעיות מתמודד ה-ICRC בפעולתו לטובת גלעד שליט ויתר הכלואים והנעדרים?

כשזה נוגע לביקור אצל כלואים או לבירור מה עלה בגורל נעדרים בסכסוך מזוין, יש גבול למה שביכולתנו לעשות, ולמה שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי מסמיך אותנו לעשות.

במקרהו של גלעד שליט, אנו מגנים את העובדה שהשיקולים הפוליטיים עלו על אלה ההומניטריים, ועל כיבוד העקרונות ההומניטריים הבסיסיים, מה שהופך את הסיוע לו ולמשפחתו לבלתי אפשרי כמעט.

כארגון הומניטרי, הכלים העומדים לרשותנו מוגבלים בעניינים אלה. כל שביכולתנו לעשות הוא להזכיר למי ששולטים בסיטואציה את חובתם לפעול בהתאם לרוחו ולשונו של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. על הצדדים לסכסוך מזוין לקיים את החוק, בין אם הם מדינות ובין אם קבוצות שאינן מדינות.