המשימה שלנו:

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום הוא ארגון נטול-פניות, נייטרלי ובלתי תלוי שמשימתו – ההומניטרית בלבד – היא להגן על חייהם וכבודם של קרבנות מלחמה ואלימות פנים-ארצית ולהעניק להם סיוע. הוא מנהל ומתאם את פעילויות הסיוע הבינלאומיות המבוצעות על ידי התנועה במצבים של סכסוך. הוא פועל גם למניעת סבל על ידי קידום וחיזוק המשפט ההומניטרי ועקרונות הומניטריים אוניברסליים. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שהוקם בשנת 1863, הוא הגרעין שממנו צמחה תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומית.

• המשפט ההומניטרי הבינלאומי

סכסוכים מזוינים הם מאפיין בולט של הנוף האנושי בעולמנו. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC: International Committee of the Red Cross) נוסד לפני קרוב ל-150 שנים במטרה לשמר מידה של אנושיות בעיצומן של מלחמות. אפילו בעת מלחמה קיימים גבולות: גבולות לגבי אופן ניהול הלחימה, וגבולות החלים על התנהגותם של לוחמים.

מערכת הכללים שגובשו בראייה זו – ואושרה על ידי 192 אומות מכל רחבי העולם – ידועה בשם המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ואמנות ג’נבה הן אבן-היסוד שלו.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הידוע גם כ”דיני מלחמה”, הוא מכלול הכללים המגנים, בעתות מלחמה, על אנשים שאינם משתתפים – או אינם משתתפים עוד – במעשי האיבה. הוא מגביל את שיטות הלחימה ואמצעיה. תכליתו העיקרית היא להגביל ולמנוע סבל אנושי בעת סכסוך מזוין. הכללים מחייבים לא רק ממשלות וכוחותיהן המזוינים, אלא גם קבוצות מתנגדות חמושות וכל צד אחר לסכסוך.

ארבע אמנות ג’נבה משנת 1949 ושני הפרוטוקולים הנוספים להן משנת 1977 הם הטקסטים המשפטיים העיקריים של המשפט ההומניטרי.

• מתן פומבי לכללים

הפעילות המונעת של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום נועדה לספוג את השפעותיו המזיקות של סכסוך ולצמצמן למינימום. במשפט ההומניטרי הבינלאומי, מגבילה רוח הדברים את השימוש בכוח להפעלתו בצורה מרוסנת ובפרופורציה ליעדים. הארגון מבקש אפוא לקדם את כל קשת העקרונות ההומניטריים כדי למנוע – או לפחות להגביל – את החריגות הגרועות ביותר של המלחמה.

בתכניות המניעה שלו, מכוון הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בעיקר אל אותם אנשים וקבוצות, הקובעים את גורלם של קרבנות סכסוכים מזוינים, או אל אלה שבכוחם לשבש את פעולות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום או להקל עליהן. קבוצות אלה כוללות כוחות מזוינים, משטרה, כוחות ביטחון ונושאי נשק אחרים, מקבלי החלטות ומובילי דעת קהל ברמה המקומית והבינלאומית וכן – במבט לעתיד – בני נוער, סטודנטים ומוריהם.

על מדינות מוטלת מחויבות משפטית להבטיח כי הכוחות המזוינים שלהן יכירו על בוריים את דיני המלחמה ואת העקרונות ההומניטריים האוניברסליים בכל דרגי שרשרת הפיקוד, ויישמו אותם בכל מצב.

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום שואף לכונן יחסים ולטפח קשרים עם כל הגורמים בסכסוך נתון. בדרך זו, יכול הוא להבטיח היכרות טובה יותר עם הפעילויות ושיטות העבודה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ושל הצלב האדום והסהר האדום, ובכך – להקל את הגישה אל הקרבנות ולהבטיח את בטיחות העובדים ההומניטריים.

• הגנה בעתות מלחמה

במסגרת הפעילויות שהוא מבצע כדי להגן על אנשים במצבים של סכסוך מזוין או אלימות, משימת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום היא להבטיח כיבוד מלא של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כלשונו וכרוחו. הוא שואף:

– לצמצם את הסכנות שהם חשופים להן;

– למנוע את היחס האכזרי כלפיהם ולשים לו קץ;

– להסב תשומת-לב לזכויותיהם ולאפשר לקולם להישמע;

– להגיש להם סיוע.

כדי לעשות זאת, דואג הוועד הבינלאומי של הצלב האדום להישאר קרוב לנפגעי הסכסוך והאלימות, ומקיים דו-שיח המבוסס על אמון הן עם רשויות המדינה והן עם רשויות שאינן של המדינה.

פעילויות אלו כוללות:

הגנה על אזרחים: הגנה היא עמוד התווך של פעילויות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום – היא עומדת בבסיס המנדט שלו ובבסיס המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מקיים נוכחות רציפה באזורים שבהם אזרחים נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. נציגיו מקיימים דו-שיח סדיר עם כל נושאי הנשק, בין אם הם משתייכים לכוחות המזוינים, לקבוצות מורדים, לכוחות משטרה, לכוחות פרה-צבאיים או לקבוצות אחרות המשתתפות בלחימה. הצלב האדום  התייחסות מיוחדת וספציפית לאוכלוסיות מוחלשות: עקורים בעקבות סכסוך, נשים וילדים במלחמה.

הגנה על עצורים: בסכסוכים מזוינים בינלאומיים, מכירות אמנות ג’נבה בזכות של נציגי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר שבויי מלחמה ואזרחים כלואים. מניעתם מביצוע משימתם היא בגדר הפרה של המשפט ההומניטרי. בסכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים ובמצבים של אלימות פנים-ארצית, סעיף 3 המשותף לארבע אמנות ג’נבה וחוקי התנועה מסמיכים את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום להציע שירותי ביקור עצורים, וממשלות רבות מקבלות את הצעתו זו.

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פועל כדי:

– למנוע או לשים קץ להיעלמויות והוצאות להורג ללא משפט, לעינויים והתעללות;

– לחדש קשרי משפחה שנותקו;

– לשפר תנאי מעצר במקרי הצורך ובהתאם לחוק החל.

הארגון עושה זאת על ידי ביקור במתקני מעצר. על סמך ממצאיו, פונה הוא באופן חשאי לרשויות,

ובמידת הצורך מספק לעצורים סיוע חומרי או רפואי.

במהלך ביקורים, מקיימים נציגי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פגישות אישיות עם כל עצור. הם רושמים את פרטי העצורים, כדי שניתן היה לעקוב אחר המקרים עד לרגע שחרורם; העצורים מתארים כל בעיה בעלת אופי הומניטרי בה עלולים היו להיתקל .

חידוש קשרי משפחה: סוכנות האיתור המרכזית של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פועלת לחידוש קשרים משפחתיים בכל מצב של סכסוך מזוין או אלימות בעימות שאינו בינלאומי. מדי שנה נפתחים מאות אלפי תיקים חדשים של אנשים שקרוביהם מחפשים אחריהם, בין אם מדובר בעקורים, פליטים, עצורים או נעדרים. אלה שמצליחים לאתרם מקבלים הזדמנות לשלוח ולקבל הודעות צלב אדום ו/או יוצרים קשר ביניהם לבין משפחותיהם, הודות לרשת הכלל-עולמית הנתמכת על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, המורכבת מארגוני הצלב אדום והסהר אדום הלאומיים, למעלה מ-180 במספר.

• סיוע לקרבנות סכסוכים

המטרה הראשונה במעלה של הסיוע הניתן על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום היא להגן על חיי הקרבנות ובריאותם, להקל על מצוקתם ולהבטיח שתוצאות הסכסוך – מחלות, פציעות, רעב או חשיפה לאיתני הטבע – לא יסכנו את עתידם. למרות שסיוע חירום מציל חיים וממתן את ההשפעות החמורות יותר של הסכסוך, מנסה הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לשוות תמיד לנגד עיניו את המטרה הסופית, והיא לשקם את יכולתם של האנשים לספק את צורכיהם בעצמם.

סיוע יכול ללבוש מגוון של צורות, בהתאם לאזור ולאופי המשבר. הוא עשוי לכלול אספקת מזון ו/או שירותי רפואה, אך נועד בדרך כלל להבטיח יכולת לספק שירותים חיוניים, ולפיכך יכלול, למשל, בנייה או תיקון של מערכות אספקת מים או מתקנים רפואיים והכשרת אנשי צוות המעניקים לשירותי עזרה ראשונה, מנתחים וטכנאי תותבות.

פעילות זו כוללת:

ביטחון כלכלי: ביטחון כלכלי פירושו שמשק בית מספק את צרכיו בעצמו ויכול לדאוג בעצמו לצרכיו הכלכליים הבסיסיים. בעתות סכסוך או משבר, שבהן עקירה, גניבות, ביזה והרס רכוש ותשתיות הם שכיחים, ייתכן שמשקי בית לא יוכלו עוד לספק את צורכיהם, ולפיכך יהפכו לתלויים בעזרה חיצונית.

בהתאם לדרגת אבדן הביטחון הכלכלי, מפעיל הוועד הבינלאומי של הצלב האדום אחד מתוך שלושה סוגים של סיוע:

– תמיכה כלכלית: הגנה על אמצעי הייצור החיוניים של הקרבנות, על מנת שיוכלו לקיים ככל שניתן את כושר הייצור שלהם ואת עצמאותם הכלכלית ברמת משק הבית;

– סיוע לשם הישרדות: הגנה על חייהם של קרבנות סכסוך על ידי כך שנותנים להם גישה למוצרים החיוניים להישרדותם כאשר אין הם יכולים עוד להשיגם בכוחות עצמם;

– שיקום כלכלי: תמיכה בקרבנות סכסוך בשיקום אמצעי הייצור שלהם, ובמידת האפשר – בהשבת עצמאותם הכלכלית.

• מים וסביבת מחיה: תכניות המים וסביבת המחיה של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מיועדות:

– להבטיח שלקרבנות סכסוכים מזוינים יהיו מים לשתייה ולשימושים ביתיים;

– להגן על האוכלוסייה מפני סכנות סביבתיות הנגרמות כתוצאה מקריסת מערכות מים ותשתיות של סביבות מחיה.

על מנת לספק גישה למים, לשפר את המצב התברואתי ולהגן על הסביבה, מבצע הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מגוון פעילויות, כדלקמן:

– הארגון משקם מפעלי טיפול במים, רשתות אספקת מים או מערכות אספקת מים גרביטציוניות/באמצעות כבידה  המחוברות לתחנות סניקה;

– בונה בארות, רותם מקורות מים ומערכות ניקוז לצרכים שונים ומגן עליהם, בונה מיכלים לאגירת מים;

– מטהר מי שתייה ודואג לאספקתם;

– מקים ומשקם בתי-שימוש ומערכות טיפול בשפכים; אוסף ומטפל בפסולת, לרבות פסולת של בתי-חולים;

– משפץ ובונה מחדש מתקני בריאות ובתי-ספר;

–  עבודות תשתית במתקני כליאה על מנת לספק לכלואים לפחות את צורכי המים המינימליים ולהבטיח תנאי תברואה ומחיה סבירים;

– מקים ומארגן מחנות עקורים;

– מקים תכניות לבקרת מחלות ולמניעת התפשטותן, הגנה על מצרכי מזון, טיהור מרחבי מחיה, הפחתת צריכת אנרגיה, שימוש במקורות אנרגיה חלופיים.

שירותי בריאות: מטרת תכניות הבריאות של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום היא להבטיח גישת קרבנות סכסוכים לשירותי רפואה חיוניים – הן מניעתיים והן טיפוליים – בסטנדרט האוניברסאלי/ (המקובל בכל העולם).

• שיתוף פעולה עם אגודות הצלב האדום, הסהר האדום והקריסטל האדום הלאומיות

במדינות מוכות-סכסוך, פועלים האגודות הלאומיות והוועד הבינלאומי של הצלב האדום יחדיו כדי להקל על סבל אנושי, על ידי ארגון פעולות סיוע משותפות למען הקרבנות. במקרים של סכסוך או מאבק פנימי, מתאם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום את כלל התרומות למאמץ של מרכיבי התנועה השונים, ותומך באגודות הלאומיות המקומיות באמצעות צעדים שונים של בניית-יכולת, בעיקר בתחומים של ניהול אופרטיבי ופיתוח משאבי אנוש.

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מסייע לאגודות הלאומיות ותומך בהן במסגרת פעילויותיהן שלהלן:

– מתן סיוע לקרבנות סכסוכים ומאבקים פנימיים (מוכנות ותגובה);

– קידום המשפט ההומניטרי הבינלאומי והפצת ידע על אודות העקרונות, האידיאלים והפעילויות של התנועה;

– חידוש קשרי משפחה כחלק מרשת האיתור העולמית של הצלב האדום והסהר האדום.