חצי שנה מאז חידוש הלחימה בין ישראל לחמאס ולקבוצות מזוינות אחרות בעזה, האלימות – חסרת התקדים בהיקפה ובטבעה – ממשיכה לגבות מחיר אנושי עצום ברחבי ישראל והשטחים הכבושים.
בהתבסס על המנדט היציב והנוכחות ארוכת השנים, ובהסתמך על יכולת החירום המובנית שלו, בשלבים הראשונים שלאחר פרוץ האלימות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) התאים והגדיל את תגובתו במהירות, כדי לתת מענה לצרכים חדשים בישראל ובעזה.
הצלב האדום גם הגביר את המענה שלו בגדה המערבית, כדי להתמודד עם ההשלכות ההומניטריות שנובעות מעלייה חדה באלימות, המחריפה עוד יותר את הקושי של אנשים להתמודד עם ההשפעה של מדיניות כיבוש ארוכת שנים.
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פועל בתיאום הדוק עם שותפיו בתנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי, ובפרט עם אגודת הסהר האדום הפלסטינית (PRCS) ומגן דוד אדום (MDA) וממשיך לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם נותני שירותים מקומיים, קהילות מקומיות ושותפים אחרים בשטח.
להלן סיכום של המענה שסיפקנו עד כה, כולל תוכניות העונות על צרכים שוטפים וחדשים ברחבי ישראל והשטחים הכבושים:
דיאלוג בעניין כיבוד המשפט הבינלאומי ההומניטרי והגנה על אזרחים
- יצרנו קשר עם הצדדים לסכסוך המזוין כדי להזכיר להם את מחויבותיהם על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי (IHL) ובמיוחד על הכללים המסדירים את ניהול הלחימה, ההגנה על אזרחים ותשתיות אזרחיות, האיסור על לקיחת בני ערובה, ההגנה על המשימה הרפואית, נגישות האוכלוסיה האזרחית לשירותים חיוניים, טיפול באנשים שנעצרו ועצורים ושמירה על זכויות בני משפחותיהם וכן יחס מכבד לנפטרים.
- פיקוח על כיבוד המשפט הבינלאומי ההומניטרי בישראל ובשטחים הכבושים, הבעת החששות שלנו בפני הצדדים לסכסוך ומתן המלצות קונקרטיות למניעת הפרות ולצמצום סבל אנושי, כחלק מהדיאלוג הבילטרלי והחסוי המתמשך שלנו.
- ביצוע פניות באופן יומיומי בזמן אמת במטרה להבטיח הגנה טובה יותר על אזרחים ועל הפעילות הרפואית.
- פעילות לחיזוק ההבנה והתמיכה במשפט בינלאומי הומניטרי ולפעולה הומניטרית עם בעלי עניין וגורמים בעלי השפעה לאומיים ובינלאומיים.
מאמצים לאיחוד משפחות
- סיוע במימוש של שחרור, העברה והחזרה של 109 בני ערובה מעזה למשפחותיהם.
• סיוע במימוש של שחרור, העברה והחזרה של 154 עצורים פלסטינים ממתקני המעצר הישראלים למשפחותיהם.
• קיבלנו 7,771 פניות מבני משפחה המבקשים לברר בנוגע לגורלם ומיקומם של יקיריהם בדרכים הקיימות ליצירת קשר אמנו ובמוקדי חירום נוספים בערבית, עברית ואנגלית. עד כה, 1,720 מקרים נסגרו לאחר שנוצר קשר עם המשפחות.
• נפגשנו עם נציגים מ-51 משפחות של 83 אזרחים ישראלים שנלקחו כבני ערובה בעזה על מנת לאסוף מידע רלוונטי ולהסביר להם את אופי ודרכי העבודה שלנו. - נפגשנו עם נציגים מ–5,541 משפחות של 7,088 פלסטינים שדווח שהם נעדרים בעזה על מנת לאסוף מידע רלוונטי שיעזור לנו להבהיר את גורלם ומיקומם של יקיריהם.
הבטחת טיפול מכבד בשרידי גופות
- חילקנו למעלה מ-17 אלף פריטים של ציוד פורנזי כדי לסייע בטיפול בכבוד, בזיהוי, ולבסוף בהחזרה של שרידי גופות לבני משפחותיהם של ההרוגים. 1,200 פריטים, הכוללים מסיכות פנים, מגני פנים ושקיות לחפצים אישיים סופקו לצוותים רפואיים בישראל. למעלה מ–15 אלף פריטים, כולל מגני פנים ושקיות לגופות הופצו בעזה.
• סיפקנו תמיכה טכנית למרכז הלאומי לרפואה משפטית בישראל, כולל המלצות לגבי תפעול מעבדה לאנתרופולוגיה פורנזית, כדי לחזק את היכולות לטפל במקרים מורכבים. ב המשך העבודה מול מעבדת הדנ”א של מערך זיהוי החללים של הרבנות הצבאית כדי להעצים את היכולות שלהם בניהול מקרים מורכבים של הרוגים ונעדרים בסכסוך מזוין, כולל סיוע ממומחים מהמרכז לגנטיקה של ה-ICRC בטיביליסי.
• עבודה מתמשכת כדי להעריך ולחזק את היכולת המקומית בישראל ובעזה, כדי לאפשר זיהוי, איסוף והחזרה של שרידי גופות למשפחותיהם.
מעקב אחר טיפול ותנאי מעצר
- המשכנו לקרוא לרשויות הישראליות הרלוונטיות לחדש את הדיווח ל-ICRC בנוגע למקום החזקתם של אלפי פלסטינים המחוחזקים במעצר, ולחדש את הביקורים של נציגי ה-ICRC ואת תכנית ביקורי המשפחות של העצורים האלה. ה-ICRC גם יצר קשר עם יותר מ-800 עצורים פלסטינים ששוחררו ממעצר במתקני מעצר ישראליים, כדי לאסוף מידע על תנאי מעצרם והיחס שקיבלו, כדי לנהל שיח מבוסס עובדות עם הרשויות הרלוונטיות.
- המשכנו בקשר עם החמאס, וביקשנו את שחרורם ללא תנאי של 133 בני הערובה שעדיין מוחזקים בעזה, ובמקביל קראנו להעניק להם יחס אנושי, גישה לטיפול רפואי הולם, לאפשר להם ליצור קשר עם בני משפחותיהם ולאפשר ל-ICRC גישה אליהם.
- ביקרנו 382 עצורים ב–12 מתקני מעצר בשטחים הפלסטינים הכבושים, מתוכם אחד בעזה ו-11 בגדה המערבית, כדי לבדוק את היחס שהם מקבלים ואת תנאי מעצרם.
סיוע לאנשים פגיעים בסיפוק צרכים בסיסיים ושמירה על פרנסה
- 39,665 אנשים פגיעים (או 7,953 משקי בית פגיעים) בעזה, רובם עקורים עקב הלחימה המתמשכת, קיבלו סיוע כספי לכיסוי צרכים בסיסיים.
- 479,636
עקורים (או 95,927 משקי בית) השוהים במקלטים שאינם של האו”ם בעזה, חאן יונס ובאזור מרכז הרצועה, קיבלו פריטים חיוניים לבית, כולל שמיכות, ג’ריקנים, יריעות ברזנט וחבילות היגיינה. - 106,460 אנשים פגיעים, בהם ילדים, נשים הרות ועקורים ברחבי רצועת עזה קיבלו מזון בעל ערך תזונתי גבוה
* 607 עצורים פלסטינים משוחררים שחזרו לעזה קיבלו סיוע כספי בסיסי ובגדים.
* בגדה המערבית, 545 אנשים פגיעים (או 109 משקי בית פגיעים) קיבלו מענקים כספיים לתמיכה לפיתוח משק חי, 46 סטודנטים קיבלו הכשרה מקצועית באוניברסיטה הפוליטכנית בחברון, ו-90 משקי בית פגיעים קיבלו סיוע כספי שיאפשר להם להתאושש מההשלכות של אירועי אלימות ספציפיים בגדה המערבית.
* 209 משפחות ברחבי בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, שבתיהן נהרסו, קיבלו סיוע כספי על מנת לתת מענה לצרכיהן המיידיים.
אספקה או מתן מענה לרפואת חירום
- סיפקנו 309.6 טונות של ציוד רפואי, כולל מכשירים אורתופדיים, ערכות לטיפול בפציעות ירי, ערכות חבישה, ותרופות וערכות לרפואת חירום,, ל–14 מתקני רפואה מקומיים ולמשרד הבריאות בעזה.
• מיקמנו בעזה שני צוותים כירורגים, המתמחים בפציעות נשק, וכן מומחים נוספים, שסיפקו טיפול מקיף.
• צוותים כירורגים אלה, העובדים בבית החולים האירופי בעזה מאז ה-1 בנובמבר 2023, ביצעו 2,672 הליכים כירורגיים, מתוכם כ-90.3% היו התערבויות כירורגיות כלליות, 6.7% היו שחזורים, ו–3% היו ניתוחים אורתופדיים. 95% מהניתוחים בוצעו בנפגעי ירי, מתוכם 60.2% גברים ו-39.8%. - יותר מ-253 חולים קיבלו טיפול רפואי שלאחר ניתוח או היו תחת מעקב, והצוות טיפל ב-4,450 פצועים שסבלו מכוויות מורכבות.
• ערכנו בסביבות 1,500 מפגשים כדי לספק לחולים, משפחות ו/או מטפלים בבית החולים האירופאי בעזה טיפול חירום נפשי בסיסי ותמיכה פסיכו-סוציאלית.
• סיפקנו 2,224 טיפולי פיזיותרפיה ו-18 כסאות גלגלים למטופלים בבית החולים האירופי.
• העברנו קורס הכשרה מקוון לתמיכה באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל לארגן סדנאות טכניות לצוותיהם בנושא מתן תמיכה נפשית ופסיכו-סוציאלית לנפגעות אלימות מינית בסכסוך מזוין.
• טיפלנו ב-200 פניות בזמן אמת כדי לאפשר גישה ומעבר בטוח לאמבולנסים של הסהר האדום הפלסטיני (PRCS) לספק טיפול רפואי לאנשים שנפצעו בעקבות האלימות בגדה המערבית.
• סיפקנו שתי מכונות לריפוי פצעים בלחץ שלילי לבית החולים ג’נין בגדה המערבית.
• סיפקנו כ–300 כסאות גלגלים לאגודת ידידי החולה (מרכז שיקום אבו-רעיה) ברמאללה.
• סיפקנו למעלה מ–1,000 ליטר נוזלי IV לעירוי תוך-ורידי למתקני רפואת חירום בגדה המערבית.
- סיפקנו לסהר האדום הפלסטיני בגדה המערבית 26 ערכות רפואיות, 2,400 ליטר נוזלים ושישה פריטים תותבים ואורתופדיים.
- העברנו שתי הדרכות לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל לסייע בארגון סדנאות הכשרה לצוותים שלהם בנושא מתן סיוע פסיכו–סוציאלי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בעימות מזוין.
אספקה או מתן גישה למים נקיים ולחשמל
- סייענו ליותר ממיליון בני אדם בעיר עזה ובסביבתה, בדיר-אל בלאח, בית לאהיה, חאן יונס, ורפיח לחדש את הגישה שלהם למים נקיים, על ידי תמיכה בספקי שירותים מקומיים כדי שיוכלו לתפעל, לתדלק, ולתקן מתקנים חיוניים של רשתות מים ושפכים, ולבצע הובלות מים ברחבי הרצועה.
- סייענו ל- 20,000עקורים להשיג גישה למים נקיים ב–12 מקלטים בעזה על ידי ביצוע תיקוני חירום של יחידות התפלה ותשתיות תברואה והתקנת יחידות לטיפול במים המונעות באמצעות אנרגיה סולארית.
- סייענו ל-95,000 עקורים באזור מרכז רצועת עזה להשיג גישה למים נקיים באמצעות תמיכה בעבודות תיקון במפעל התפלת מי ים, ועל ידי כך לאפשר למפעל לחזור לתפקוד מלא ולהכפיל את התפוקה היומית שלו ל-1,400 מטר מעוקב ביום.
- ציידנו שלושה מבנים של ספק החשמל המקומי בעזה (GEDCo) במערכות סולאריות כדי להבטיח מינימום רציפות תפעולית של השירותים. בנוסף, סיפקנו תמיכה פיננסית ואספקה ממלאי החירום של ה-ICRC כדי לאפשר ל-GEDCo לבצע תיקוני חירום לרשת החשמל, להגן על תשתיות חיוניות ולהתכונן לשיקום ברגע שתנאי הבטחון יאפשרו זאת.
- השלמנו את עבודות התחזוקה של גנרטורים במתקנים חיוניים לטיפול במים ובמי שופכין בעיר רפיח, ובכך אפשרנו למתקנים אלו להמשיך ולפעול ולספק שירותי תברואה שמקטינים את הסיכוי של 1.4 מיליון בני האדם החיים כרגע ברפיח לחלות במחלות מדבקות.
- תמכנו באספקת חשמל לחירום והקצבת דלק עבור 14 בתי חולים ברחבי עזה באמצעות פרויקטים קיימים של ICRC לתחזוקה, לייעול ולהגברת חוסנם של צי הגנרטורים של מגזר הבריאות הציבורי.
- סייענו בהתקנה של מערכות אוסמוזה הפוכה למים נקיים בשישה בתי חולים ומרפאות בעזה: אל-אקצא, נאצר, נאג’ר ובית החולים האירופי; בית חולים שדה של הסהר האדום האמירתי בתל סולטן; ומרפאת שוהדא. בכך אפשרנו ל-1,000 חולי כליות שזקוקים לדיאליזה ול-75,000 עקורים שחיפשו מקלט בבתי החולים האלה לקבל גישה למים נקיים.
- למעלה מ-270 בתי שימוש נבנו באל-מוואסי שבדרום רצועת עזה, כדי לספק תנאים תברואתיים טובים יותר ל-3,000 עקורים שמתגוררים באוהלים.
- סייענו באספקת מים וחשמל בחירום לבית החולים האירופי בעזה, כולל באמצעות אספקת שתי משאבות מים, 250 מטר של צינורות מים ויותר מ-1,500 מטרים של כבלים שמחברים את בית החולים לבורות מים ומבטיחים אספקת מים. בעזרת הסיוע הזה וסיוע שניתן לפני סבב הלחימה הנוכחי (גנרטורים, שיפור וסנכרון מערכת החשמל וההפצה, התקנת ציפוי מגן לזכוכית וכו’) ה-ICRC עזר לבית החולים להמשיך לפעול באופן בטוח יחסית במהלך המשבר הנוכחי.
- סייענו ל–5,000 אנשים באזור H2 בחברון לקבל גישה למערכות שפכים וניקוז משופרות, על ידי מתן תמיכה טכנית וחומרית לעיריית חברון בגדה המערבית.
- תמכנו ברשות המים הפלסטינית בגדה המערבית כדי לאפשר ל–6,000 מתושבי הכפר קריות ול-13,000 מתושבי הכפר בורין להשיג גישה משופרת למים.
- סיפקנו תמיכה טכנית וחומרית למועצת הכפר עין אלביידה בבקעת הירדן, כדי לשפר את הגישה לחשמל עבור 1,750 חקלאים באזור.
- סייענו ל-50 בתי אב באזור H2 בחברון באמצעות פאנלים סולאריים כדי לשפר את נגישותם לחשמל.
מניעת סיכונים מזיהום של שרידי נשק
ה-ICRC, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני, סייע בהגברת המודעות לסיכונים של זיהום משרידים של חומרי נפץ שנותרו בעקבות מלחמה, בקרב אזרחים, עובדים הומניטריים, עובדים רפואיים ואחרים בעזה:
• הפצת הודעות להעלאת המודעות באמצעות SMS ל–800,000 מספרי טלפון.
• קידום התנהגות בטוחה באמצעות קמפיין פוסטרים ו-40 פגישות קבוצתיות לאוכלוסיות מושפעות שניתן להגיע אליהן בבתי חולים, בתי ספר ומקלטים.
קשר עם אנשים המושפעים מהסכסוך
- קיבלנו בקשות מ–100,409 איש בעזה, בגדה המערבית ובישראל, שהביעו חששות בנושא הגנה, להמשך מעקב של הICRC-.
• הקמנו שני מוקדים טלפוניים – בערבית, עברית ואנגלית – המיועדים לאנשים המבקשים לחדש קשר עם בני משפחתם או לברר מה עלה בגורלם ואת מיקומם.
• חיזקנו את מרכז הקשר הקהילתי (CCC) של ה-ICRC בעזה, ופתחנו שני מרכזים נוספים לרווחת אנשים שנפגעו מהסכסוך והאלימות בישראל ובגדה המערבית.
• ענינו ל–33,646 פניות מאנשים בעזה, בישראל ובגדה המערבית, שהביעו חשש לאובדן קשר עם יקיריהם, ביקשו תמיכה לפינוי פצועים או אנשים שנקלעו לקו האש, או ביקשו סיוע (כגון, מזון, מים, וחשמל).
• המשכנו לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם קהילות מקומיות וספקי שירותים כדי שיסייעו בהערכת הצרכים שמבצע ה-ICRC, ובתכנון, יישום והערכת התוכנית שלו.
חיזוק החוסן של שירותים חיוניים בעזה כמענה להשלכות ההומניטריות של הלחימה
לאורך השנים, ה-ICRC תמך במערכות שירות קריטיות וחיוניות בעזה על מנת שיוכלו להמשיך לפעול ולשרת את האוכלוסייה האזרחית במהלך פעולות איבה – על ידי פיתוח גישה של חוסן מבצעי המשולבת בתוכניות שוטפות של הארגון. זאת, במטרה לאפשר לשירותים חיוניים ולקהילות להתמודד טוב יותר ולמשך זמן רב יותר בזמן של לחימה.
לשם כך, רבים מהיסודות הונחו לפני פרוץ הלחימה הנוכחית, וסייעו לספקי המים, האנרגיה ושירותי הביוב לשמור על עמידות לאורך זמן רב יותר, הודות ל:
- שדרוג ושיקום מחלקת החירום בבית החולים אלשיפא, בית החולים המרכזי אליו מופנים נפגעים במהלך הלחימה בעיר עזה, כדי להגדיל את יכולתו לטפל בזרם העצום של פצועים.
• התקנת קווי חשמל ייעודיים, הוספת גמישות למפעיל רשת החשמל ואפשרות לתעדוף של אספקת חשמל לשירותים מרכזיים ומתקני בריאות, מים ושפכים חיוניים במהלך הסלמות.
• התקנת מתגי חשמל הנשלטים מרחוק ברשת החשמל, שמגבירים את השליטה של ספקי שירותי החשמל, מעניקים אמצעי הגנה לרשת החשמל וצמצום הפסקות החשמל הנגרמות מנזקים הנפוצים במהלך הסלמות.
• התקנת מערכות ניטור ובקרה מרחוק במתקני מים ושפכים, שמפחיתים את הצורך לחשוף את צוות התחזוקה לפעולות שטח מסוכנות, ואפשרות להבנה מהירה יותר של נזקים ספציפיים – מה שיפחית את השיבושים במערכת.
• אספקה ותחזוקה של רכבי ציוד כבד, ששיפרו את היעילות של עובדי ספק שירותי המים בעת תיקון נזקים שנגרמו לרשת המים והשפכים.
• חלוקת מלכודות אקולוגיות לחקלאים כחלופה חסכונית וקלה לתחזוק להדברה כימית, שמבטיחה הגנה מתמשכת על עצים מפני מזיקים, גם כאשר הסלמות מסכנות או מגבילות את התנועה וחקלאים אינם מסוגלים לבקר את היבולים שלהם במשך זמן רב.