ביקרתי אתמול בעזה, והיום בדרומה של ישראל. הטראומה באזור זה מתגברת אחרי כל סבב לחימה, לצד חשש שנותר מהעתיד לבוא.
מה שאנשים חלקו איתי היום זה תחושות עמוקות של תשישות, היעדר תקווה, וחוסר יכולת לראות עתיד טוב יותר לדורות הצעירים באזור. הסיוע ההומניטרי שתושבי עזה זקוקים לו כעת לא יכול למנוע חזרה כמעט בלתי נמנעת ללילות מלאי אימה בנקודה כלשהי בעתיד הקרוב או הרחוק. מה שימנע את זה יהיו רק פתרונות מדיניים.
העברתי לשני הצדדים את הצעתנו לשמש מתווך נייטרלי אם יתנהל משא ומתן לחילופי שבויים או גופות. למשפחות יש זכות לדעת, להתאבל ולהמשיך בחייהן.
תושבי עזה נפגעו קשה בהסלמה האחרונה. כל סבב לחימה מותיר אותם במצב גרוע יותר, כשבתיהם ומקורות הפרנסה שלהם נהרסים פעם נוספת. הם עייפו כבר מדיבורים על “חוסן”. זו פשוט מילה שמכסה על היעדר ברירות עבור מי שנאלצים להתמודד שוב ושוב עם מה שנותר להם.
גם אזרחים בישראל שילמו מחיר כבד. עבור קהילות בדרום, ההישארות בקרבת מיגונים הפכה טבע שני, כמו גם כיבוי שריפות שנגרמו על ידי בלוני נפץ הפוגעים באדמות חקלאיות ובפרנסה.
הנזקים הנפשיים שנגרמים כתוצאה מסבבי האימה וההרס בשני הצדדים של הגדר בעזה מהדהדים לאורך שנים בקרב ילדים ומבוגרים כאחד.
הסיוע ההומניטרי המונע כעת את ההתמוטטות של שירותים חיוניים בעזה איננה פתרון לטווח ארוך.
דור שלם של צעירי עזה גדל בלי לדעת דבר מלבד גבולות סגורים וסבבים סדרתיים, חוזרים ונשנים של פעולות לחימה. בני 18 ומטה חוו ארבעה מבצעים צבאיים ואין-סוף הסלמות. הם זקוקים לשביב של תקווה, לעתיד כלשהו שניתן יהיה לצפות לו.
בירושלים עמדו בפני היום שאלות דומות: מהו העתיד שצפוי לצעירים פלסטיניים החיים תחת הכיבוש הצבאי הארוך בהיסטוריה המודרנית?
דעתי הנחרצת היא שיש להחזיר את המשפט ההומניטרי הבינלאומי לשולחן העבודה כדי לטפל בהשלכות המשפטיות וההומניטריות של מדיניות הכיבוש על האוכלוסייה הפלסטינית. כיבוד החוק איננו תרופת-על לסיום הכיבוש, אך הוא מסייע לשמר פתח למשא ומתן בדרך לפתרון. סכסוך זה לא ייפתר על ידי שינון של אמנת ג’נבה הרביעית. אבל קיום המחויבויות הבסיסיות של כל צד יהיה צעד ראשון במה שהפך לדרך ארוכה ומייסרת יותר ויותר לשלום.
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) יתמקד במענה לצרכים שנמצאים בעדיפות עליונה בעזה. לשם כך אנו מבקשים בשלב ראשון תקציב נוסף בגובה עשרה מיליון פרנקים שוויצריים (11.1 מיליון דולר ארה”ב). מספר דוגמאות של פעילות של הצוותים שלנו בימים אלה:
- צוות כירורגי של ה-ICRC הגיע לאחרונה, ובין היתר ניתנה עדיפות להכנסת אספקה רפואית נוספת כדי לתמוך במערכת בריאות בעזה שהייתה רעועה מלכתחילה, ונתונה כעת תחת לחץ עצום בו בזמן שהיא מתמודדת עם התפשטות נגיף הקורונה.
- צוותי ה-ICRC עוזרים למשפחות שבתיהם נהרסו ואבדה להן הגישה למים וחשמל. אנו מתמקדים גם בצרכים ארוכי הטווח כגון בנייה מחדש של תשתיות ותמיכה חיונית בבריאות הנפש.
- בתיקוני תשתיות גדולות יותר תמכנו עוד קודם: מערכות אספקת המים והביוב ותחנות כוח — עבורם אנחנו מבקשים להגדיל סיוע זה.
אנו נוסיף לתמוך בשותפינו, מגן דוד אדום בישראל והסהר האדום הפלסטיני.
פרטי קשר למידע נוסף:
סוהייר זקוּת (עזה): szakkout@icrc.org טל: +972 599 255 381
כריסטוף האנגר (ת”א-ירושלים): changer@icrc.org טל: +972 526 019 150
יחיא מסוואדה (ירושלים): ymasswadeh@icrc.org טל: +972 526 019 148
שרה אלזאווקארי (בירות): salzawqari@icrc.org טל: +961 3 138 353
לצפייה והורדת הסרטונים האחרונים של ה-ICRC באיכות שידור: