לאחר מחקר היסטורי מקיף הכיר הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בכישלון הגדול ביותר בתולדותינו בהתמודדות עם רדיפות הנאצים ורצח העם – לא נקטנו צעדים החלטיים לסיוע לנפגעי רדיפות הנאצים.

בנאום שנשא נשיא הארגון פיטר מאורר, לרגל יום השנה ה-70 לשחרור המחנות, אמר אורר כי: “במונחים מוסדיים, גם ה-ICRC הפיק לקחים לא קלים. הוא כּשָל בלהגן על אזרחים ובמיוחד על היהודים שנרדפו ונרצחו על ידי המשטר הנאצי; הוא כּשָל מלהבין את ייחודיות אובדן צלם האנוש לנגד עיניו והגיב על הזוועות בהליכים סטנדרטיים; הוא צפה באין אונים ושתק, לא באמת ניסה – ובוודאות לא התאמץ מספיק – לעמוד באמות המידה של אנושיוּת. ה- ICRC כּשָל בשל מסקנות השווא שהסיק מהבחנות תקפות לחלוטין, ואין לזה כל תירוץ. הוא נכשל כארגון הומניטרי משום שאיבד את מצפונו המוסרי. מחדל זה הפך לאינהרנטי להיסטוריה המוסדית שלנו.”