המענה
ההומניטרי ברצועת עזה על סף קריסה מוחלטת. שישה שבועות של לחימה אינטנסיבית, יחד עם חודשיים של מניעה מוחלטת של הכנסת סיוע לרצועת עזה, הותירו את האזרחים ללא המוצרים הבסיסיים החיונים להישרדותם. ללא חידוש מיידי של משלוחי הסיוע, לוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) לא תהיה גישה למזון, תרופות ואספקת מצילת חיים שחיונים לקיום תוכניות סיוע רבות ברצועה.
“אזרחים בעזה מתמודדים יום יום עם סכנות הלחימה, עם ההשלכות הקשות של עקירה ועם ההשלכות של מניעת סיוע הומניטרי בהול”, אמר פסקל הונדט, סגן מנהל המבצעים של ה-ICRC. “אסור להסכים ואי אפשר לאפשר למצב הזה להידרדר עוד יותר”.
בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי, על ישראל חלה החובה לפעול בכל דרך אפשרית כדי להבטיח שהאוכלוסיה האזרחית שתחת שליטתה מקבלת את התנאים הבסיסיים שהיא זקוקה לה אם המניעה תמשך, תוכניות כמו המטבחים המשותפים של ה-ICRC שלעתים מספקים לתושבים את הארוחה היחידה שהם יאכלו באותו יום – יימשכו רק כמה שבועות נוספים.
מלאי המזון והציוד הרפואי בבית החולים שדה של הצלב האדום מתרוקנים, כאשר חלק מהתרופות והמזון אזלו לחלוטין. בתי חולים ומתקנים רפואיים נאלצים לנהל אחרת את המלאים ולתעדף חלק מהאספקה כדי להמשיך ולבצע פעולות מצילות חיים. ללא הכנסת מלאים חדשים, בתי חולים יתקשו לספק טיפול חיוני למטופלים.
גם מצב המים, התברואה וההיגיינה הידרדר מאוד. שיבושים במערכות המים – כולל סגירת צינורות מים והרס של משאיות ביוב – יצרו סיכון גבוה באופן בלתי מתקבל על הדעת לחלות במחלות המועברות במים.
התקפות חוזרות ונשנות, המשפיעות על עבודתם של אנשי צוות רפואי ושל מתקני רפואה, הופכות את המצב למורכב אף יותר. ב-23 במרץ נהרגו באכזריות 15 אנשי הגנה אזרחית וצוותים הומניטריים, בהם שמונה פרמדיקים מהסהר האדום הפלסטיני. הנזק שנגרם בשבועות האחרונים לבתי חולים דוגמת בית החולים שדה הכוויתי ובית החולים “אל-אהלי” יצר לחץ נוסף על מערכת הבריאות הקורסת ברצועה.
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום נותר מחויב למתן סיוע לאזרחים ברצועת עזה, אבל ההידרדרות במצב מגבילה באופן משמעותי את העבודה והתנועה של אנשי ה-ICRC והשותפים שלנו. המשפט ההומניטרי הבינלאומי ברור, יש לכבד ולהגן על אנשי צוות רפואי ועל מתקנים רפואיים בכל מצב. על כל הצדדים להבטיח שבתי חולים ומתקנים רפואיים יוכלו להישאר מקלטים לשמירה על חיי אדם.
יש לאפשר הכנסת סיוע לרצועת עזה. יש לשחרר את כל בני ערובה. חייבים להגן על אזרחים. ללא פעולה מהירה, רצועת עזה תידרדר לכאוס שהמאמצים ההומניטריים לא יצליחו להקל עליו.