עומאר היה בן 19 כשאיבד את רגלו בעקבות ירי, כאשר פגיעת קליע קרעה את רגלו ב-14 במאי 2018, היום הקשה ביותר בסדרת ההפגנות בגבול בעזה. לאחר חודשים של סבל מכאב פיסי וטראומה נפשית, עומאר בועט בכדור בנחישות ובעוצמה רבה לעברו השני של מגרש הכדורגל . “שאלתי את עצמי: עד מתי אשאר ככה, מדוכא ולא עושה כלום? וכך התחלתי לשחק כדורגל כשאני עם הקביים” אומר עומאר.
בעזה, עם אוכלוסייה של 2 מיליון, כ-1,600 קטועי גפיים. לפי משרד הבריאות, 136 איש איבדו גפיים מאז שהאלימות הסלימה באזורי הגבול לפני שנה. מתוך 80 כדורגלנים קטועי גפיים, 20 איבדו גפיהם אחרי שנפצעו באירועים האלימים בגבול.
קבוצת הכדורגל הראשונה לקטועי גפיים אירגנה משחק בעזה לפני שנה. החודש, ביקור בן שבוע של סיימון בייקר, מזכ”ל פדרציית הכדורגל האירופית לקטועי גפיים, הפך להזדמנותם הראשונה של השחקנים להתאמן ברמה גבוהה ולחדד את כישוריהם. הדבר סייע להגביר את העניין במשחקי כדורגל של קטועי גפיים ברצועה, היכן שקמו חמש קבוצות חדשות, והטורניר הראשון משך קבוצות של אוהדים.
בהזמנת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום הכשיר בייקר ברצועת עזה 15 מאמנים, 12 שופטי כדורגל ו-80 שחקנים קטועי גפיים. הפרוייקט ימשיך להתנהל בחודשים הקרובים, במטרה ליצור צוות חזק המייצג את עזה בתחרויות בינלאומיות.
בייקר איבד את רגלו בשנת 2004 בתאונה באתר בנייה. מאז הדף מעליו כל מיגבלה כדי להוכיח כי קטועי גפיים יכולים להיות ספורטאים. כחלק מתוכנית השיקום הגופני בעזה, ה-ICRC מסייע לאנשים עם מוגבלויות להילחם בַּסטיגמה ולזכות בבטחון עצמי באמצעות ספורט.
Credit: Alyona Synenko