דומיניק סטילהארט
פורסם לראשונה ביום 27 באפריל 2017
אנו עומדים על סִפּו של משבר-על הומניטרי שאין לו תקדים בהיסטוריה הקרובה. ענני רעב קשה ונרחב מתקדרים מעל חלקים באפריקה ובמזרח התיכון ומאיימים להתממש.
עלינו לפעול עכשיו. נחוצה הגדלה נרחבת ומסיבית של תמיכת הקהילייה הבינלאומית. אם נתייחס לכך כאל “עסקים כרגיל”, המחיר לטווח הארוך שיתבטא בחיי אדם רק יעלה.
ההשלכות מכך שלא יוקדשו המשאבים הדרושים למניעת אסונות אלה ולטיפול בגורמיהם עלולים לפגוע בכולנו.
נפגעי המשבר הנוכחי מונים, על פי ההערכה, למעלה מ-20 מיליון איש בתימן, דרום סודן, סומליה, ניגריה, קניה ואתיופיה. במדינות אלה פעלה התנועה הבינלאומית של הצלב האדום והסהר האדום בשטח מזה שנים. היינו עדים לסבל ההמוני.
בתימן, צירוף קטלני של גורמים שונים רוחשים בשטח. רק 45% ממתקני הבריאות מתפקדים. בעיר חוּדיידה עומדת מערכת אספקת המים על סף התמוטטות, המאיימת על שלומם של חצי מיליון איש בקירוב. הכנסתם למדינה של מוצרים הנחוצים נואשות, כגון מזון ותרופות, חסומה.
בדרום סודן, אחד מכל שלושה משקי בית זקוק למזון בדחיפות, על פי ההערכה. במדינת בורנו בניגריה, צופים כי במהלך השנה הקרובה יסבלו 300,00 ילדים מתת תזונה חמורה ביותר.
המכנה המשותף המקשר בין המשברים בתימן, דרום סודן, סומליה וניגריה הוא הסכסוכים הממושכים; האסון הוא מעשה ידי אדם. גורם מרכזי לרעב מהווה גם הבצורת בקרן אפריקה, עם תמותה המונית של עדרים בסומליה, שהשלכותיה על קהילות שלמות הן הרסניות ביותר.
בקניה, בחלק מהאזורים שיעור תת-התזונה עובר את סף החירום. באתיופיה, למעלה מחמישה מיליון בני אדם עדיין זקוקים לסיוע במזון.
יש מקום לתקווה: עדיין יש זמן למנוע את הרעב, אבל צריך לפעול במהירות, ונדרשים לכך משאבים פיננסיים ניכרים.
מימון פעילות הומניטרית מהווה רק שבריר קטן מתקציבים ממשלתיים, אך הוא חיוני לחלוטין להחזקת מיליוני אנשים בחיים במוקדים החמים של סכסוכים בעולם.
לאור המצב המדאיג באזור גיאוגרפי נרחב כל כך, ארגוני תנועת הצלב האדום והסהר האדום נועדו יחד כדי להגיב בתיאום, למנף את החוזקות השונות ומגוון היכולות שלנו במטרה לפעול למטרה משותפת: להציל חיים בקהילות שהכי נתונות בסיכון בארצות אלה.
לא שקטנו על השמרים. בדרום סודן דשדשו צוותינו בביצות כדי לפגוש משפחות המסתתרות מהאלימות. חילקנו זרעים וערכות דייג על מנת שאנשים יוכלו לדאוג לעצמם למזון.
בעקבות התגברות הלחימה לאחרונה בתימן, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ה-ICRC) הגדיל את הסיוע הרפואי שלו ב-250% על מנת לסייע לפצועי מלחמה.
הצלב האדום בקניה תיגבר את פעילויותיו לחלוקת מוצרי מזון, צרכי רפואה ותזונה, העברות מזומנים ותוכניות דילול עדרים ושחיטה.
ה-ICRC והפדרציה הבינלאומית של הצלב האדום יוציאו סך כולל של 600 מיליון דולר לערך בששת המדינות, במטרה לסייע ללמעלה משבעה מיליון איש.
אך שום סכום של כספי סיוע לא יסייעו להתגבר על הפרות רווחות של הוראות אמנות ג’נבה. למדינות יש הכוח ומוטלת עליהן החובה להשפיע על התנהגות בכיוון הנכון. עליהן להתאמץ עוד יותר. אל למדינות לתמוך במי שאינם מצייתים לדיני המלחמה.
במבט לטווח הרחוק, מה יקרה אם לא נפעל עכשיו כדי להתמודד עם הגורמים לרעב זה? אם הסכסוך מעמיק, אם הקיטוב מתגבר – המחיר שניאלץ לשלם ילך ויגדל.
ראשית, ייגַבה מחיר באובדן מסיבי של חיי אדם, וסבל וכאב עמוקים בעקבות זאת בקרב מי שישרדו את המוות ההמוני .
שנית, זרם הפליטים החוצים גבולות בנסיון למצוא מקלט יוסיף ויתגבר. כיצד תשפיע גאות מסיבית בתנועת אנשים על עולם שכבר ממילא חושש מההגירה ההמונית?
בעתות אי-וודאות וחרדה שהולכים וגוברים, עדיין יש לנו סיכוי להתמודד עם האסון הממשמש ובא במדינות שעומדות בפני רעב הומני. על ידי עבודה משותפת, יש לנו סיכוי למנוע צעדה בלתי פוסקת זו לעבר התהום.
המחבר עומד בראש האגף המבצעי של ה-ICRC.
הכתבה פורסם גם ב-The Jerusalem Post ביום 21 ביוני 2017