בשנת 2015, כמעט 12 שנים לאחר בנייתה, שינו הרשויות הישראליות את תוואי הגדר בקטע שליד הכפר עזון אטמה בגדה המערבית, ופירקו את הגדר הנוספת. לתושבים התאפשר לגלות מחדש את החיים ללא המחסומים שחצו ביניהם במשך תקופה ארוכה.

ה-ICRC כמתווך נייטרלי עמד תמיד בקשר קרוב עם הקהילה ועם הרשויות הישראליות כדי להקל את מעברם של אמבולנסים של ארגון הסהר האדום הפלסטיני  (PRCS), עובדי רפואה ויחידים הזקוקים לטיפול רפואי, במיוחד במהלך מקרי חירום רפואיים.

עזון אטמה, הגדה המערבית. © ICRC / Andrea & Magda

ב-2003, הקמת גדר ההפרדה בודדה בכללותו את הכפר עזון אטמה, השוכן בצפון הגדה המערבית.

עזון אטמה, הגדה המערבית, 2008. תושבי הכפר נאלצו לעמוד בתור במחסום כדי להגיע למקום עבודתם. ©Azzoun Atmeh

בנייתה של גדר נוספת ב-2009 ניתקה כליל תשע משפחות משאר היישוב והגבילה עד מאוד את חופש התנועה שלהן. בעוד שכל מדינה רשאית לנקוט צעדים לשמירה על ביטחונה, גדר ההפרדה אינה עולה בקנה אחד עם אמנת ג’נבה הרביעית באשר היא חורגת מן הקו הירוק אל תוך שטח כבוש.

במשך יותר מעשור, כל תנועה אל תוך הכפר ומחוצה לו חייבה תיאום עם הצבא הישראלי, וכל הסחורות נבדקו בקפידה. לא הותרה כל כניסה אל המובלעת או יציאה ממנה אחרי השעה תשע בערב. ©Azzoun Atmeh

תשע המשפחות שהמצב השפיע עליהן לרעה, כשבעים איש, נאלצו לעבור מחסום שני בכל יציאה מן הכפר או כניסה אליו, וכך הפכו יציאה לביקור קרובים וחברים או ביצוע מטלות יומיומיות למבצע של ממש. מלבד תוואי הגדר כסוגיה בפני עצמה, החששות של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) קשורים גם לאופן שבו הגדר מערערת את תנאי המחיה ביישובים שהיא פוגעת בהם ושוללת מהם קשרים כלכליים וחברתיים נורמליים, וכן מפריעה את גישת תושביהם לעבודתם, לשדותיהם, לבתי הספר שלהם, למרכזים המעניקים להם שירותי בריאות, ולמקומות התפילה שלהם.

עזון אטמה, הגדה המערבית, 2004. כדי להגיע לבית הספר, תלמידים נדרשו להציג במחסום את תעודת הזהות ותעודת הלידה שלהם עצמם, בצירוף עותק של תעודת הזהות של הוריהם. ©Azzoun Atmeh

שינוי תוואי הגדר
בעוד שהמחיר ההומניטרי של הגדר נותר גבוה עבור פלסטינים רבים תושבי הגדה המערבית, הרי ב-2015, כמעט 12 שנים לאחר בנייתה, שינו הרשויות הישראליות את תוואי הגדר בקטע זה ופירקו את הגדר הנוספת. לתושבי עזון אטמה התאפשר לגלות מחדש את החיים ללא המחסומים שחצו ביניהם והפריעו לחופש התנועה שלהם במשך תקופה כה ארוכה.

עזון אטמה, הגדה המערבית, 2015. סמאהר ושלוש מבנותיה עומדות לפני ביתן. “במשך יותר מעשור, היינו היחידות שהורשו להיכנס למובלעת. לאחר הסרת המחסומים, כל המשפחה שלנו באה לבקר. כל יום, במשך חודש שלם, קיבלנו אורחים, אפילו אנשים שלא הכרנו!” © ICRC / Andrea & Magda

זריעת השדות מחדש
למרות שהתוואי החדש של הגדר עדיין מגביל את גישתם של כמה מאנשי הכפר לחלקים ניכרים מאדמתם החקלאית, פירוק הגדר היה צעד משמעותי לפנים, אשר שיפר את חופש התנועה וחיי הקהילה של התושבים.

עזון אטמה, הגדה המערבית, 2015. בעלה של סמאהר, נאג’י, מכשיר את הקרקע שלו לזריעה. “אני יכול כיום להגיע אל הקרקע שלי בחופשיות ובקלות!” הגישה לשדות שלו הייתה קשה במיוחד קודם לכן, מאחר שהם היו ממוקמים לאורך כביש שהצבא עשה בו שימוש רב. לאחר שהבסיס הצבאי הסמוך הועבר משם, עסק נאג’י חודשים בסילוק חתיכות בטון וברזל, כמו גם תחמושת, כדי שיוכל לגדל זעתר. © ICRC / Andrea & Magda

להתרחק כדי להתגבר על מצוקה רגשית
פידה בת ה-13 סבלה בעבר מהתקפי חרדה ליליים; הרופא שלה המליץ שהיא תעזוב את עזון אטמה כדי להימנע מהצורך לעבור במחסום הצבאי מדי יום. פידה עברה לגור בכפר הסמוך א-זאווייה, והתקפי החרדה נפסקו. בשלב מסוים העביר אביה של פידה, חסן, את כל המשפחה לא-זאווייה.

פידה, מימין, בבית הספר החדש שלה. © ICRC / Andrea & Magda

ללכת לבית ספר כרגיל

עזון אטמה, הגדה המערבית. רודניא וחברתה חוזרות יחד מבית הספר. עתה שהמחסום פורק, ההליכה שלהן אל בית הספר ובחזרה ממנו התקצרה בהרבה והפכה להיות מהנה יותר. © ICRC / Andrea & Magda

פאווזייה, אחות מטעם הסהר האדום הפלסטיני, מבקרת משפחה במובלעת לשעבר. התערבות רפואית חייבה בעבר תיאום מוקדם עם הצבא הישראלי; כיום, יכולה פאווזייה לבקר משפחות ישירות בהתאם לצורך. © ICRC / Andrea & Magda