22 באפריל 2016, יום כדור הארץ

דצמבר 2015, אזור טימבוקטו, מאלי. משלחת של ה-ICRC משוחחת עם מקומיים באזור שבו היבולים נכשלו בגלל בצורת ושיטפונות ושני מליון אנשים מתמודדים מול מחסור במזון. ICRC / Valery Mbaoh Nana

מאמר מאת לאורה בורגס

מאה ותשעים מדינות היו בין 50,000 משתתפים שהתאספו בפריז בדצמבר 2015 כדי לבחון מחדש את אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (UNFCCC) משנת 1992. אמנה זאת קבעה מסגרת לפעולה שנועדה לייצב את הריכוזים של גזי חממה באטמוספרה. בעולם של היום, אף דיון על שינוי האקלים אינו שלם ללא התייחסות לאופן שבו תופעה זו משפיעה על אנשים הלכודים בסכסוכים מזוינים, שרבים מהם נמנים עם האנשים העניים והפגיעים ביותר בעולם. כדי להגביר את המודעות לנושא זה, הצטרפו 65 ארגונים שותפים של תנועת הצלב האדום והסהר האדום לשיחות בפריז כדי לדון בקשר שבין שינוי אקלים וסכסוכים.

בוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) ובאגודות הלאומיות הולכת וגוברת המודעות לחשיבות של שינוי האקלים בהקשר של סכסוכים מזוינים. השפעות שינוי האקלים מהוות כיום גורם סיכון משמעותי התורם את חלקו בהרבה סכסוכים מזוינים. השפעות אלה יכולות להחריף את פגיעותם של אנשים וליצור דינמיקה נוספת בעת סכסוך.

כיבוד רב יותר של המשפט ההומניטרי הבינלאומי עשוי לתרום לצמצום סכנות האקלים שאליהן חשופות קהילות פגיעות והסביבה עצמה. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מבהיר כי הסביבה הטבעית מוגנת מכוחו וכי אזרחים תלויים במשאבי טבע החיוניים להישרדותם. כחלק מן המנדט של הארגון, הדגישו באי הוועידה מן הצלב האדום והסהר האדום שלושה תחומים הקשורים ליחסי הגומלין בין שינוי אקלים וסכסוכים ולטביעת הרגל הפחמנית של התנועה.

1. יחסי הגומלין בין סכסוכים מזוינים וסיכוני אקלים

מיליונים רבים של בני אדם חווים את החשיפה הכפולה לסכסוך ולשינוי אקלים. השילוב הזה בין שינוי אקלימי וסכסוכים מזוינים פירושו שאוכלוסיות אזרחיות פגיעות נאלצות לשרוד סכסוך מזוין ושינוי אקלים בו-זמנית. רועי צאן וחקלאים עניים שכבר חיים על קצה גבול היכולת הסביבתית עשויים להידחק אל מעבר לגבולות שלהם בהתווסף סכסוך מזוין והשפעותיו, כגון חסימת אדמותיהם לגידולים ולמרעה וכן עקירה בכפייה, ביזה והתקפות חסרות אבחנה. מצד שני, קהילות פגיעות המתאוששות בהדרגה מסכסוך מזוין על ידי זריעת שדות מחדש או שיקום העדרים שלהן סופגות לא פעם מכה שנייה כתוצאה מהפכפכות-שינויי מזג האוויר, כמו בצורות וגשמים בלתי סדירים-בלתי צפויים והרסניים. השפעתם של סכסוכים מזוינים יכולה גם לשבש אסטרטגיות הסתגלות של אנשים בכך שהם גורמים להריסת תשתיות, הון, נכסים ומקורות פרנסה החיוניים לדרכי הסתגלות חיוביות.

המכה הכפולה של סכסוך ושינוי אקלימי הולכת ומגבירה משמעותית את פגיעותן של אוכלוסיות אזרחיות החוות את האיומים ארוכי-הטווח של סכסוך מתמשך וסיכון אקלימי גובר. המכה הכפולה הזאת מקשה מאוד על בניית עמידות בקהילות מוכות-סכסוך. בניית עמידות אפקטיבית במצבי סכסוך מזוין מחייבת כיבוד הרבה יותר משמעותי של המשפט ההומניטרי הבינלאומי והשקעה מתמשכת במשאבים טבעיים, בתשומות חקלאיות ובמומחיות החיוניים להבטחת שרידות בת קיימה באזורים המשתנים אקלימית.

חומס, סוריה. ילדה עקורה ממלאת מים ממכלית מים של ה-ICRC. CC NY-NC-ND/ICRC/SY-E-00308

המאבק להישרדות בכמה אזורים המושפעים משינוי אקלימי, תורם לדינמיקה של הסכסוכים המזוינים של ימינו – שבהם מקורות מים, אדמות מרעה, יערות, נפט, מינרלים ומשאבי טבע נוספים הופכים ליעדים אסטרטגיים. ניכוס וגזל של משאבים טבעיים יכולים להפוך לנקודת המוקד של סכסוך ולמרכיב חשוב בתפיסת הניצחון בסכסוך. סכסוכים רבים כוללים אסטרטגיות של עמידוּת דורסנית והסתגלות אלימה שבמסגרתן צדדים לסכסוך מזוין החשופים לפגעי אקלים מנכסים בכוח משאבי טבע המהווים מקורות עמידות עבור האוכלוסייה האזרחית. המאבקים המקומיים האלה על ביטחון סביבתי הם במקרים רבים מאפיין בולט של סכסוכים פוליטיים ואידיאולוגיים מעיקרם באזורים החשופים לשינוי אקלים.

הנזק והזיהום הסביבתי הנגרמים על ידי ניהול לחימה עלולים לתרום לפליטות מוגברות של פחמן דו חמצני. כלי נשק מתקדמים מבחינה טכנולוגית מסוגלים לגרום נזק נרחב למתקני נפט ולמתקני תעשייה גדולים, שכתוצאה ממנו משתחררים אל תוך האטמוספירה כמויות גדולות של גזי חממה וסוגי זיהום אחרים הנישאים באוויר. בסכסוכים שהטכנולוגיה המעורבת בהם יחסית נמוכה, משאבים טבעיים נבזזו ושטחי יער גדולים הושמדו בזדון ובכך הורדו לטמיון מאגרי פחמן עתיקים ושוחרר אל האטמוספירה פחמן דו חמצני.

2. המשפט ההומניטרי הבינלאומי וצמצום סיכוני האקלים

כיבוד רב יותר של המשפט ההומניטרי הבינלאומי יכול לתרום לצמצום סיכוני אקלים. במשפט ההומניטרי הבינלאומי, הסביבה הטבעית היא אזרחית מטבעה, וקיימים הן הגנות כלליות והן כללים נקודתיים המגנים עליה בעתות סכסוך מזוין. הצדדים הלוחמים הם שנושאים תמיד באחריות שלא לתקוף את הסביבה הטבעית (אלא אם כן צד אחר הפך אותה ליעד צבאי) או להשמיד אותה (אלא אם כורח צבאי מוחלט מחייב זאת). העקרונות והכללים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי החלים על ניהול מעשי איבה עשויים, באם יכובדו כראוי, לצמצם סיכוני אקלים.
כיבוד רב יותר של המשפט ההומניטרי הבינלאומי גם מגן על אנשים מן החשיפה הכפולה לסיכוני סכסוך ואקלים. המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע הגנות ספציפיות מפני סוג הביזה שבו לעתים קרובות נגזלים מאזרחים משאבי טבע חיוניים במסגרת סכסוכים מזוינים המערבים בתוכם דינמיקה של שינוי אקלימי. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מבטיח גם הגנות למשאבי טבע מסוימים בתור אובייקטים החיוניים להישרדות האוכלוסייה האזרחית, ואת ההגנות האלה יש לכבד. עקרונות וכללים מסוג זה, כאשר מכבדים אותם, יכולים לצמצם באופן פעיל את פגיעותם של אנשים לסיכוני אקלים ולשמר נכסים ותשתיות המאפשרים את הסתגלותם במידה והסיכונים מתממשים.

במהלך הוועידה, תנועת הצלב האדום והסהר האדום העלתה לסדר היום שלושה נושאים:

3. תגובה הומניטרית וסיכוני אקלים

הגישה של ה-ICRC לפעילות הומניטרית היא להתמקד יותר ויותר בתמיכה בעמידותם של אנשים. בעבודת הסיוע שלנו, אנחנו שואפים להביא לשיפורים בני קיימה בחייהם של אנשים. איננו מתמקדים אך ורק בהישרדותה המידית של האוכלוסייה האזרחית, אלא גם באמצעי ההישרדות שלה – מקורות הפרנסה, משאבי הטבע, רשתות חברתיות, שירותים בסיסיים ותשתיות המסייעים לאנשים לעמוד בהשפעת סכסוך מזוין ולהסתגל לסיכוני אקלים.

לתגובה ההומניטרית לסכסוכים מזוינים יש טביעת רגל סביבתית משלה כפעילות המייצרת פליטות. המענה ההומניטרי הבינלאומי התרחב בקנה מידה ניכר בעשר השנים האחרונות. עמידה בצרכים של אוכלוסיות הסובלות מסכסוכים מחייבת לוגיסטיקה משמעותית באוויר, בים וביבשה. היא מחייבת בנוסף מערך של משרדים וחלוקה של מים, חומרי מחסה, אספקה רפואית, מצרכי מזון ועצי הסקה, שלכל אחד מהם טביעת רגל סביבתית ייחודית משלו. המגזר ההומניטרי עושה מאמצים לצמצם פליטות ולהוריק את שרשרת האספקה שלו, את האסטרטגיות ההומניטריות שלו ואת פריטי הסיוע שלו, ועליו להתמיד בכך.

ה-ICRC מתמקד רבות בפליטות שלו עצמו, ומצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלו מדי שנה. האסטרטגיה הירוקה של ה-ICRC מתרכזת בארבעה תחומים: פליטות של פחמן דו חמצני; אנרגיה; מים; ופסולת. אסטרטגיית הפחתת הפליטות שלנו עומדת בראש מעייננו בכל הנוגע לטביעת הרגל הסביבתית שלנו, ורשמנו התקדמות יפה. עשרים מן המשלחות שלנו מיישמות כיום במלואה אסטרטגיית קיימוּת. אנחנו פועלים בהתמדה לצמצום הסתמכותנו האנרגטית על דלק מאובנים וכדי לעבור יותר ויותר למקורות אנרגיה מתחדשים כל אימת שהדבר מתאפשר לנו. כמו כן מיפינו בדקדקנות דפוסי פליטות, ואנחנו מודעים עתה היטב לפעולות מסוימות האחראיות לפליטות גבוהות באופן לא פרופורציונלי בגלל האתגרים הלוגיסטיים המיוחדים הכרוכים בהגעה לאוכלוסיות פגיעות.

בשנים הקרובות, מקווה ה-ICRC להפוך לחלוץ בקרב ארגונים הומניטריים הפועלים להפחתת הפליטות שלהם עצמם.