מאמר —

במי לטפל קודם, באזרח או בלוחם? על-פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כל פצוע צריך להיחשב לפני כל דבר למטופל, בין אם הינו אזרח או לוחם. מבחינה אתית, רופאים צבאיים ואזרחיים מחויבים לטפל באנשים באופן נייטרלי, על בסיס שיקולים רפואיים בלבד. במצב של סכסוך מזוין, אין זה פשוט או חד משמעי..

דניאל מֶסֶלְקֶן, מורה לאתיקה ב-Center of Reference for Education on IHL and Ethics של הוועד הבינלאומי לרפואה צבאית (International Committee of Military Medicine) מספר על הדילמות האתיות הניצבות מול אנשי סגל רפואי צבאי ועל הדרכים שבהן ניתן לעזור להם לקבל את ההחלטות הנכונות.

© D. Messelken

ד”ר דניאל מסלקן, Center of Reference for Education on IHL and Ethics, ICMM. © D. Messelken

דניאל, עם אילו סוגיות אתיות צריך סגל רפואי צבאי להתמודד ומדוע?

דילמות אתיות מתעוררות לעתים קרובות עבור רופאים צבאיים כאשר המשאבים העומדים לרשותם דלים והם נדרשים להחליט במי לטפל קודם ועד כמה (מיון). בדומה לכך, בעת שיתוף פעולה עם מערכות שירותי בריאות מקומיות או טיפול באוכלוסיות מקומית, הסוגיה של רמות טיפול שונות מציבה אתגר לעניין הטיפול ההוגן באנשים. גורמים אחרים לבעיות אתיות הם חובות כפולות – אמיתיות או כאלו הנתפסות כאמיתיות, לחץ זמן ולחץ חברתי, והתקפות על מתקנים רפואיים מוגנים.

במה דנתם בסדנה של 2015, וכיצד אתם משתפים ביניכם את התוצאות?

אחד הנושאים בהם עסקנו השנה היה נייטרליות רפואית. המשפט ההומניטרי הבינלאומי קובע כי אנשי סגל רפואי צבאיים נחשבים לסגל רפואי מוגן הכפוף לאותה חובה לטפל בפצועים ובחולים, בלי קשר לזהותם, וזאת בדומה לעמיתיהם האזרחיים. עובדי רפואה מחויבים על-פי המשפט ההומניטרי לפעול לפי האתיקה הרפואית המקצועית שלהם, דבר המעניק להם הגנה משפטית.

כל המשרתים בצבאות צריכים להבין את הקשיים הניצבים בפני רופא שהוא גם חייל וליצור סביבה תומכת, שבה האתיקה הרפואית גוברת על אסטרטגיה צבאית. ניצול לרעה של התפקיד הכפול הזה או אי כיבודו מסכנים עובדי רפואה מוגנים, ובכך מסכנים את מתן הטיפול הרפואי.

המפתח הוא יידוע והדרכת צוותים רפואיים וחיילים בכל הרמות לגבי מחויבויות משפטיות ואתיות והזכויות של צוותי רפואה. זוהי הסיבה שאנחנו מפרסמים את הפרוטוקולים של הסדנאות. אנחנו גם משתמשים בהם במהלך הקורסים שאנחנו מעבירים בנושא אתיקה רפואית צבאית, ככלי עזר לחשיבה ולצורך מתן הכוונה.

מה עשוי לעזור לאנשי רפואה צבאיים להתמודד טוב יותר עם דילמות אתיות?

ניתן יהיה לצמצם את מספר הדילמות האתיות אם אנשי רפואה צבאיים וחיילים עד הדרג הפיקודי הגבוה ביותר יכירו טוב יותר את החובות המשפטיות והעקרונות האתיים החלים על גורמי רפואה צבאיים. על הכללים ניתן להקפיד רק במידה שכל הצדדים מכירים אותם. קריאה זו להעלאת המודעות מופנית בעיקר למדינות ולכוחות מזוינים, אך גם ליחידים ולמוסדות אחרים, כגון מערכת הבריאות האזרחית.

מדינות יכולות גם להקל על כמה מן הדילמות האתיות העומדות בפני אנשי רפואה צבאיים במהלך מילוי משימותיהם על ידי העמדת משאבים הולמים יותר, כלומר כוח אדם וחומרים. דבר זה, עם זאת, אינו בהכרח קל במצבים בהם המשאבים כבר מנוצלים כמעט עד הקצה.

אחרון אחרון חביב, ניתן לשלב את העקרונות האתיים של טיפול רפואי בחקיקה הלאומית (Ethical Principles of Health Care)*. אפשר יהיה להסתמך על עקרונות אלה ולהתייחס אליהם במפורש במהלך גיבוש הוראות פתיחה באש, והם יכולים להיות חלק סטנדרטי בהכשרה של סגל רפואה צבאי.

* ה-ICMM הוא אחד מחמשת הארגונים החתומים על העקרונות האתיים של טיפול רפואי בעתות סכסוך מזוין ומצבי חירום אחרים (Ethical Principles of Health Care in times of Armed Conflict and Other Emergencies), קודקס שאומץ ביוני 2015 במסגרת פרויקט Health Care in Danger (HCiD).

 

הסדנאות השנתיות של ה-ICMM בנושא אתיקה רפואית צבאית

הוועד הבינלאומי לרפואה צבאית (ICMM), באמצעות ה-Center of Reference for Education on IHL and Ethics שלו, מקיים סדנה שנתית בנושא אתיקה רפואית צבאית מאז 2011.

אירוע זה מפגיש כ-40 מומחים לנושאים הקשורים לצבא, למשפט בינלאומי ולאתיקה – המגיעים מרקעים גיאוגרפיים ודתיים שונים כדי לדון בדילמות ספציפיות המתעוררות בשטח. מטרתם המשותפת היא לזהות שיטות עבודה מיטביות וקווים מנחים משותפים בתחום האתיקה הרפואית הצבאית.