‘לרפא את האדמה, לנטוע מחדש תקווה’

אלבום תמונות

אל-קרארה, ח’אן יונס, רצועת עזה
/ CC BY-NC-ND/ICRC/ D. Von Burgsdorff

אלפי דונם של קרקע חקלאית לאורך הגבול בין רצועת עזה לישראל נהרסו במהלך הסכסוך ב-2014. בתים ומערכות השקיה נהרסו גם הם, או ניזוקו קשות. הפגיעה בחקלאות המקומית הייתה אדירה, וחקלאים רבים נותרו ללא מקור הכנסה כדי לפרנס את משפחותיהם.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

כדי לעזור לחקלאים מקומיים לעמוד שוב על הרגליים, דאג הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) לפינוי נפל תחמושת ופעל ללא לאות לשטח מחדש את הקרקע החקלאית שנפגעה, כדי לעשותה ראויה שוב לעיבוד.

עבסאן, רצועת עזה, אוקטובר 2014
/ CC BY-NC-ND/ICRC/D. von Burgsdorff

יישור הקרקע היה מרוץ נגד הזמן, במטרה לסיים לפני בוא עונת הגשמים; 24 דחפורים פעלו מהזריחה ועד השקיעה בכל יום, במשך חודשיים.

שליש מן האדמה החקלאית של רצועת עזה משתרע לאורך הגבול עם ישראל. האדמה נחשבת ל”סלסלת הלחם” של אוכלוסיית הרצועה.

בית חאנון, רצועת עזה, דצמבר 2014
/ CC BY-NC-ND/ICRC/D. von Burgsdorff

חקלאים מתחילים לנטוע מחדש את אדמתם בבית חאנון, לאחר שפונתה מנפל תחמושת ושוטחה מחדש על ידי ה-ICRC. ביוני, התאפשר להם לקצור יבול ראשון של חיטה, אבטיחים, קישואים ובמיה. קציר זה בא לאחר קצירים מוצלחים אחרים של גידולים אחרים, כגון אפונה ותפוח אדמה, מוקדם יותר השנה.

CC BY-NC-ND/ICRC

מוסא אל-אסטאל, אב לעשרה, עובד כחקלאי באל-קרארה זה 15 שנים. אדמתו, לרבות מערכת ההשקיה וכל העצים, הושמדה במהלך הסכסוך.

ה-ICRC עזר לשטח מחדש את אדמתו של מוסא ולעשותה שוב ראויה לעיבוד. מוסא קיבל בנוסף מזומנים כדי לשתול גידולים חדשים, ובחר לגדל במיה.

“הפרויקט של ה-ICRC עודד אותי לעבד שוב את אדמתי. החלטתי לשתול במיה מאחר שהיא צורכת פחות מים ומניבה גידולים לאורך זמן רב יותר. אני מקווה שחקלאים אחרים יוכלו גם הם לשוב לעבוד את אדמתם”.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

איבראהים אל-אסטאל, בן 23, עובד בחווה שבבעלות מוסא אל-אסטאל.

בתים וקרקעות באל-קרארה נפגעו קשות מהלחימה; רבים מהם הושמדו או ספגו פגיעות חמורות.

מאתים חמישים משקי בית חקלאיים באזור (1,500 איש) קיבלו מענקים במזומן בסך 1,000 דולר ארה”ב, כדי לעזור להם לקנות גידולים חדשים ולהתחיל לעבד שוב את אדמותיהם.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

זיאד אבו ח’שן, בן 45 מאזור אל-קרארה, נשוי ומשפחתו מונה שש נפשות.

“פעם היו לי מטעים של עצי זית, אבל לאחר שהשטח שלי נהרס, החלטתי לזרוע במיה ושעועית, מאחר שהם גדלים מהר יותר ומניבים יותר”.

זיאד מאמין שאחד ההיבטים הטובים ביותר בפרויקט של ה-ICRC הוא שהמזומנים הולכים ישירות לחקלאי.

אשתו וילדיו של זיאד עוזרים לו לקצור את הקרקע. לדברי אשתו של זיאד, אום אחמד: “אנחנו מוכרים את היבול וחיים מהכסף שאנחנו מרוויחים עבורו. הדבר החשוב ביותר עבורנו הוא שאנחנו לא בחוב”.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

סאבר אל בריים, בן 37, נשוי עם שישה ילדים וגר באזור אל-קרארה ברצועת עזה. ביתו של סאבר היה אחד מבין הרבים שנפגעו במהלך הסכסוך. אדמתו נהרסה כליל.

אלף וארבע מאות חקלאים באזור קיבלו חיטה ואפונה מה-ICRC, וכן גם דשנים. האדמות שלהם גם יושרו.

אשתו של סאבר, בנו ובני משפחה נוספים עזרו לו במהלך העונה האחרונה של קציר החיטה.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

לאחר הסכסוך, חיבר ה-ICRC את צינורות המים הראשיים המגיעים מבארות המים כדי לאפשר לחקלאים להאריך את צינורות המשנה שלהם ולהשקות את אדמותיהם.

ישנם שמונה צינורות מים בח’וזאעה, אל-קרארה, עבסאן, אל מוסאדר וא-שוקה.

הצינור בתמונה הוא באורך 1,800 מטר, ועוזר לכשבעים חקלאים.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

כ-160 חקלאים משישה אזורים שונים נהנו משיקום חממות מקומיות על ידי ה-ICRC.

“כאשר הם תיקנו את הכיסויים של החממות, חשנו כאילו חזרנו לחיים. זה הפיח באנו תקווה. תודה”, אמרה אום סוליאמן דאהר, בת 65, אם לשניים ואחת המוטבות של פרויקט החממות של ה-ICRC ברצועת עזה.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

עטווה אל-מאני, בן 45, הוא אב לחמישה הגר מזרחית לדיר אל-בלח.

“הרשת ויריעות הפלסטיק המקרות את הגידולים שלי אמורות להיות מוחלפות כל שנתיים, אבל המשאבים הכספיים המוגבלים שלי מאפשרים לי להחליפן רק כל חמש שנים. הדבר פגע בתפוקה ובאיכות הגידולים שלי”.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

יריעות פלסטיק ורשתות המכסות את החממות ניזוקו במהלך הסכסוך ב-2014. עכשיו שהן תוקנו, עטווה מייחל לעונה טובה יותר עם יותר תפוקה.

CC BY-NC-ND/ICRC/N. Alwaheidi

“האדמה פה הייתה מאוד לא ישרה ומלאה תלוליות ושקעים, אבל הדחפורים של ה-ICRC הגיעו ליישר את הקרקע, והחזירו הכול למצב של פעם”. אבו אחמד א-נג’אר, בן 87, הוא אחד החקלאים המבוגרים ביותר באזור אל-קרארה.

מאתים וחמישים חקלאים קיבלו תשלומי מזומנים לשיעורין כדי לשתול גידולים חדשים באזור. ה-ICRC פיקח על השתילה מחדש ועזר להנחות את החקלאים בעבודתם.

מאה ושמונים חקלאים נוספים ייהנו מפרויקט זה מאוחר יותר השנה.