אחמד טופל במרכז ההדרכה לטיפול בפצועי טראומה מירי של ה-ICRC במשך חודשים.
CC BY-NC-ND / ICRC / Hussein Baydoun

כאשר הוא אינו מצלם תמונות סלפי בטלפון של אמו, אחמד בן התשע מחליף את החבישה שעל רגליו הקטועות ובודק את פצעיו המתרפאים בעצמו.

לפני ארבע שנים, באידליב שבסוריה, נפלה פצצת מרגמה על יד ביתו של אחמד בשעה ששיחק. הוא איבד בו במקום את שתי רגליו.

"אחמד הוא הצעיר מבין חמשת ילדיי", מסבירה אמו ימאן. "לאחר פציעתו, הוא עבר ניתוח ופיזיותרפיה לפני שעברנו ללבנון ב-2012, אבל זה לא הספיק. מאז התקרית הוא ידע לעתים קרובות כאבי תופת".

בהגיעו ללבנון, הוא עבר ניתוח נוסף, אבל הכאבים התמידו. אחמד מטופל במרכז ההדרכה לטיפול בפצועי טראומה מירי (WTTC: Weapon Traumatology and Training Centre) כבר שלושה חודשים נכון לעכשיו.

אחמד נפצע באידליב שבסוריה כאשר פצצת מרגמה נפלה מחוץ לביתו בשעה ששיחק.
CC BY-NC-ND / ICRC / Hussein Baydoun

ה-WTTC הוא מרכז המבצע פרוצדורות כירורגיות בפצועי ירי ומשמש גם כמרכז הדרכה למנתחים מקומיים. הוא הוקם בספטמבר 2014 על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) בטריפולי שבצפון לבנון, בעקבות הסכם עם משרד הבריאות הלבנוני.

המרכז מציע טיפול כירורגי וכירורגיה שיקומית חינם אין כסף.

"מאז ששמענו על ה-WTTC, זה כאילו קיבלתי סוף-סוף את הילד שלי בחזרה. הוא ילד שונה עכשיו", אומרת אמו של אחמד.
CC BY-NC-ND / ICRC / Hussein Baydoun

מי שמתבונן באחמד יכול לראות את שמחת החיים שלו קורנת מבעד לחיוכו. ואולם כאשר הוא הגיע בהתחלה ל-WTTC, היה אחמד ילד קטן ומוכה-טראומה. הוא צרח בכל פעם שרופא או אחות התקרבו אליו. לעתים קרובות צריך היה להרגיעו באמצעות תרופות כדי לאפשר לצוות הרפואי לבצע את עבודתו.

"הוא פחד מהכול ומכולם. ניסינו לשחד אותו ולהתלוצץ עמו, אבל שום דבר לא הועיל", אמרה מאג' גוטרף, האחות הראשית באגף ב-WTTC, והוסיפה: "בשלב מסוים, הוא צרח שהוא רוצה למות".

"כל חוויה שהוא עבר הייתה נוראית, אז ניסינו גישה של תרפיה במשחק", מסבירה הגברת גוטרף. "לקחנו ספוג ותפרנו בו תפרים כמו אלה שברגלו, ואז הזמנו אותו לשחק משחק שבו הוא הרופא ועליו להסיר את התפרים מהספוג בעזרתנו".

אחמד, שהתחיל את המשחק הקטן הזה בחרדה גדולה, נהיה אלוף במשחק. כאשר הגיעה העת להסיר את התפרים האמתיים שלו, למרות שהפרוצדורה ארכה יותר משלוש שעות, הוא לא צרח אפילו פעם אחת במהלכן.

עם זאת, אחמד אינו הילד היחיד שנקלע לאש הצולבת של הסכסוך המתמשך בסוריה והתגלגל בסופו של דבר ל-WTTC. בחדר השכן לזה של אחמד נמצאת חיבה בת השש מחומס שבסוריה.

היבה בת השש עברה פיזיותרפיה זה ארבעה חודשים ב-WTTC לאחר שהייתה בשני ניתוחים. היא נפצעה בחומס, סוריה. CC BY-NC-ND / ICRC / Hussein Baydoun

היבה נפצעה ברגלה לפני שנתיים כאשר ביתה בחומס ספג התקפה. היא קיבלה טיפולי פיזיותרפיה במשך ארבעה חודשים ב-WTTC לאחר שעברה שני ניתוחים.

אחמד והיבה החמיצו לימודים בבית ספר בגלל הפציעות שלהם. האימהות של שניהם ממשיכות לקוות שילדיהן יהיו כשירים מספיק בקרוב כדי לשוב לכיתותיהם ולגדול להיות בוגרים מצליחים התורמים לקהילה שלהם. הכאב של הילדים קירב בין האימהות.

היבה מרגישה את ההתקדמות שחלה אצלה וגאה בעצמה. כל מה שהיא רוצה עכשיו הוא לחזור לבית הספר ולהיות כירורגית.

גם אחמד דוחק באמו לאחרונה לחזור לבית הספר.

"שני דברים אני מבקשת עבור בני. לראות אותו הולך שוב ולראות אותו משלים את השכלתו. אך מעל לכול, אני רוצה לראות אותו מתהלך שוב ללא כאב".

תמיכה בפליטים בלבנון

בנוסף לניהול מרכז ה-WTTC בטריפולי, תומך ה-ICRC גם במתקני רפואה בלבנון המטפלים באנשים שנמלטו מסוריה, בפרט על ידי תרומת אספקה וציוד רפואיים.

הארגון תורם לחידוש קשרים בין בני משפחה שאיבדו מגע או הופרדו בעקבות הסכסוך בסוריה, ומאפשר– כל אימת שניתן – איחודי משפחות, בדגש על האנשים הפגיעים ביותר, בהם ילדים בלתי מלווים.

ה-ICRC סיפק גם סיוע חומרי לאנשים שנאלצו לנוס מן הסכסוך, לרבות פליטים פלסטיניים מסוריה ולבנונים שבים בכמה אזורים של המדינה.

כדי להקל את הלחץ שהבריחה ההמונית מסוריה בעקבות הסכסוך מעמיסה על תשתיות וקהילות מארחות, ביצע ה-ICRC תכניות לאספקת מים ברחבי לבנון. במהלך השנה האחרונה, הוא יישם פרויקטים גדולים לאספקת מים בבקעת הלבנון ובדרום המדינה, שמהם נהנים יותר מ-240,000 איש, ובהם כ-90,000 פליטים.