2 הפסקות אש העניקו לאזרחים בעזה ובדרום ישראל הפוגה כלשהיא, מהולה בתקווה שאולי תחול הפסקה ממושכת של הלחימה . בעזה, הפסקות לחימה אלה בקושי נתנו לאנשים מספיק זמן לבקש טיפול רפואי, לחדש את מלאי המזון והמים, או לחפש חפצים אבודים בין ההריסות.
נשיא ה-ICRC, פטר מאוּרֶר ביקר בעזה, ישראל והגדה המערבית מה-5 עד ה-7 באוגוסט. במהלך ביקורו בשג'עייה, בצפון-מזרח רצועת עזה, ובעיר עזה, ראה במו עיניו את ההרס המסיבי שהמיטה הלחימה. "עימות זה גבה מהאוכלוסייה האזרחית מחיר שאי אפשר לקבלו. דיני המלחמה מטילים על הצדדים לסכסוך מחויבויות. היינו עדים לפערים חמורים בין מחויבויות אלה למציאות בשטח, ומנוי וגמור עמנו לפעול יחד עם הצדדים במאמץ למנוע את הישנות הדבר," אמר. "הצדדים לסכסוך והקהילה הבינלאומית נושאים באחריות הקולקטיבית ליצירת סביבה המעודדת מאמצים הומניטריים בני קיימא היכן שהכי נחוץ. ה-ICRC מרגיש מחויב לסייע להתאוששותן של קהילות שנפגעו קשות, אך התאוששות זו מצריכה שינויים מוחשיים – לרבות כיבוד רב יותר של דיני המלחמה, של העבודה ההומניטרית ושל העובדים ההומניטריים בכל הנסיבות."
בעזה נהרגו במהלך 37 ימי לחימה אינטנסיבית 1,900 איש בקירוב, וכ-10,000 נפצעו. בישראל נהרגו 67 איש, לרבות שלושה אזרחים, ו-551 נפצעו. בעת שהחיים בקהילות הדרום בישראל שובשו מירי יומיומי של רקטות, כ-400,000 איש נעקרו ממקומם בעזה מוכת הלחימה, היכן שבפירוש לא נותר אף מקום בטוח במהלך הלחימה בּמובלעת חוף צפופת אוכלוסין זו. למעלה מ-16,000 בתים הפכו בלתי ראויים למגורים – רבים מהם הפכו לעיי חרבות. הוערך כי למעלה ממחצית הקורבנות אזרחים, ועד 25% מהם ילדים. הפגיעים ביותר – ילדים, קשישים וחולים ופצועים שילמו את המחיר הגבוה ביותר.
התשתיות שהיו עוד לפני הלחימה במצב מדורדר ניזוקו קשה, עם פגיעות נרחבות במערכת החשמל, המים והביוב. מאחר שלמעלה מ-80% מהבתים ללא חשמל, מרבית העזתים מסתמכים כעת על האספקה הבלתי סדירה, במשאיות, של מים ממקורות מִדּלדלים והולכים. התפוסה בבתי החולים מלאה, עם פצועים שאף אם יחלימו, אין להם לאן ללכת משם. הצוותים הרפואיים תשושים, הגנרטורים נשחקים ומלאי התרופות ופריטי אספקת הציוד הרפואי מדולדל באופן מסוכן.
קל מידי לשכוח כי כל מי שהופך לנתון נוסף בסטטיסטיקת הנפגעים הוא בן אדם, שמאחוריו קרובים הנתונים במצוקה, מודאגים או ממורמרים ממה שקרה. מאחורי אלפי בתים שניזוקו או נהרסו, נותר אובדן מפעל חיים של עבודה קשה ומאמצים של מספר זהה של משפחות. אנשים ממשיכים לחיות בפחד מתמיד ממוות אלים.
בישראל גרמו אלפי רקטות ופצמ"רים למותם של שלושה, פציעתם של עשרות, נזק לרכוש אזרחי בדרום המדינה ומתח קבוע לתושבי הדרום. מספר אזורים הצמודים לעזה פונו מתושביהם.
צוותי ה-ICRC בשטח עבדו קשה במשך כל העימות. הארגון שקד על דיאלוג בי-לטראלי עם הצדדים לסכסוך, והזכיר להם את החובות שמטילים עליהם דיני המלחמה, להגן על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים ולטפל בפצועים. ה-ICRC המשיך לעקוב בגדה המערבית אחר השימוש בכוח מצד הכובש, והתעקש על הצורך לכבד סטנדרטים בינלאומיים לשמירת החוק והסדר ובטחון הציבור. ה-ICRC אף המשיך במלוא הקיטור בפעילויות שהוא מבצע לטובת אנשים שנעצרו בהקשר של העימות, לרבות במאמציו לחדש את הקשר בינם לבין משפחותיהם.
סדר קדימויות בפעילות ההומניטרית
למרות שה-ICRC עושה כמיטב יכולתו להגן על האוכלוסייה האזרחית ולחלק לה אספקת סיוע, מאמציו נתונים תחת אילוצי סביבה שבה כללי ועקרונות המשפט ההומניטרי אינם מקוימים בַּפועל, ואשר אינה מכבדת פעילות הומניטרית.
1) בריאות
הסיוע להבאת החולים והפצועים לבית החולים והתמיכה בפעילות מתקני רפואה אלה הם פעילויות חיוניות שה-ICRC מבצע מסביב לשעון. במשך העימות כולו עבד הארגון קשה על מנת להבטיח כי אנשים יקבלו את הטיפול הרפואי הדרוש להם. עם מאמציו נמנים:
- מתן סיוע כספי ואספקה לשירותי רפואת החירום של הסהר האדום הפלסטיני;
- עשרות תיאומים עם הרשויות לגבי תנועתם הבטוחה של אמבולנסים באזורים מוכי הלחימה, ופינוי חולים ופצועים;
- תרומת 16 ערכות ניתוח (כל אחת מכילה די אספקה לטיפול ב-50 פצועים קשה או ב-1,500 איש הסובלים מפציעות קלות), תרופות, ציוד ניתוח, 850 שקים לפינוי גופות, 20 אלונקות, 68 מיטות בית חולים, 129 כסאות גלגלים, 1,325 קביים, 455 הליכונים, כלי מיטה לשמונה בתי חולים (סדינים, מחיצות סטריליות, חלוקים רפואיים), ציוד חבישה כירורגי ומאתיים ערכות עזרה ראשונה;
- אספקת דלק לאמבולנסים וגנרטורים של בתי חולים, וסיוע להעביר דלק שנתרם על ידי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונרוו"א);
- תרומת חומרי חבישה ונוזלי עירוי למגוון ספקי שירותי אמבולנס;
- סיוע לבית החולים אל-אקצה בעקבות תקרית הפגזה, על מנת שיוכל לפחות לתת לחולים טיפולי חירום לפני העברתם על ידי הסהר האדום לבתי חולים אחרים;
- שליחת רופאICRC המתמחה ברפואת חירום ומנתח לב וכלי דם לבית החולים שיפא;
- שליחת צוות ניתוח המורכב מאח חדר ניתוח, רופא מרדים, אחות מחלקה ומנתח כללי לסייע בהתמודדות עם שטף הנפגעים;
- נטילת חלק בפעילות להגנת ארגוני הסהר האדום והגנת העורף בהעברת החולים והפצועים לבית חולים;
- פעילות המיועדת לאפשר הכנסת אספקה רפואית ממשרד הבריאות הפלסטיני והסהר האדום ברמאללה או מארגונים אחרים;
- ארגון משלוח שבע משאיות מלאות ציוד רפואי, לרבות 3,000 מנות דם, ממשרד הבריאות ברמאללה למתקן האחסון הרפואי המרכזי בעזה;
- סיוע לבתי החולים שיפא ואל-נאסר לשיפור הטיפול לאחר ניתוח;
- פעילות שתכליתה לאפשר הכנסת ציוד רפואי של רופאים ללא גבולות לעזה;
- סיוע למשרד הבריאות הפלסטיני לפנות 69 חולים מעזה להמשך טיפול בגדה המערבית או מזרח ירושלים; ו-
- תרומת גנרטור למחלקה במשרד הבריאות הממונה על הפניית חולים מחוץ לרצועת עזה.
על מנת למנוע נזק נוסף לאזרחים, ה-ICRC:
- סייע להגן על מתקני שירותי רפואה ומחסנים רפואיים באמצעות עבודה עם כל הצדדים על נקיטת צעדים למניעת גרימת נזק לנ"ל;
- ערך לצדדים הלוחמים פרזנטציות בנוגע לבתי חולים כגון אל-וואפה ואל-אקצה, אשר סבלו מפגיעות הלחימה, ואמבולנסים העובדים בשטח;
- ניטר ואסף מידע על הניהול מעורר הדאגה של הלחימה של כל צד; ו-
- תיאם את פעילויותיו עם שאר ארגונים כגון ארגון הבריאות העולמי ורופאים ללא גבולות.
2) מים ותברואה
ה-ICRC:
- נקט מאז תחילת העימות בפעולות להבטחת חידוש הגישה למים ומתקני סניטציה עבור כ-370,000 איש;
- סייע בהערכת ותיקון נזקים בתשתית מערכת אספקת המים (ואף ליווה, על פי בקשה, טכנאים שאינם של ה-ICRC להבטחת בטחונם);
- התמקד בחידוש מלאי מי שתייה באמצעות אספקת דלק למפעלי שאיבת המים של העיר עזה ומתקני ההתפלה של עזה;
- פיתח תוכניות לתיקון או החלפת גנרטורים לבתי חולים שיכולת הפקת הכוח שלהם אינה מספקת;
- ביצע הערכה של תיקון תשתית מערכת החשמל וסייע לתקנה כדי לחדש את אספקת הכוח לרמה של 60% (עד כה) מהקיבולת שלפני הלחימה;
- עבד בצמוד לרשות המים המקומית על מנת לנטר את מצב אספקת המים ומתקני חלוקתם ומצב מערכת הביוב;
- הקים נקודות מים שמספקות מי שתייה נקיים באזורים שבהם עקורים שבו לבתיהם שניזוקו;
- ביצע תיקוני חירום בבית חנון ורפיח להשבת החשמל; ו-
- העביר לבית החולים כמאל עדואן מי שתייה עבור בית החולים בבית חנון אשר יאסוף אותם.
3) חלוקת סיוע
מתחילת העימות עבד ה-ICRC בצמוד לסהר האדום הפלסטיני על מנת לענות על צרכיהם החיוניים של מחוסרי הבית. עצמתו חסרת התקדים של העימות הביאה לעקירתם של למעלה מ-400,000 איש, שרבים מהם חפשו בטחון. שיעור העקורים הגבוה העתיק את מרכז הכובד של מאמצי הסיוע המשותפים של ה-ICRC והסהר האדום הפלסטיני לעבר אספקת סיוע חירום לעקורים – פריטי בית חיוניים ומזון (במקומות שארגונים אחרים אינם מספקים אותו). ה-ICRC:
- סייע להעריך את צרכי העקורים החיים במקומות המשמשים מחסה זמני (בתי ספר ממשלתיים או פרטיים, כנסיות, מסגדים, וכו') שלא קבלו כל סיוע חירום מארגונים אחרים, ו-;
- סיפק עד כה מזרנים, שמיכות, ג'ריקנים, דליים, פריטי היגיינה וחיתולים עבור למעלה מ-17,500 עקורים ב-16 מחסות זמניים שונים, ועבור למעלה מ-6,550 איש נוספים המתגוררים במקומות מחסה בלתי רשמיים או אצל משפחות מארחות.
הפוגת האש הנוכחית איפשרה ל-ICRC ולסהר האדום הפלסטיני לשוב ולבצע הערכות צרכיהם של מי שביתם נהרסו כליל או ניזוקו קשה מהפצצות או הפגזות. בימים אלה מותווית תוכנית פעולה משותפת של ה-ICRC והסהר האדום הפלסטיני לסייע למספר אלפי משפחות עם תום הלחימה.
4) לעבוד עם הסהר האדום הפלסטיני ומגן דוד אדום
- מאז תחילת העימות העביר הסהר האדום הפלסטיני 2,625 פצועים לבתי חולים ו-461 גופות לחדרי מתים. בלמעלה מ-35 מקרים, ה-ICRC נקט פעולה כדי להבטיח לסהר האדום הפלסטיני גישה לאזורים שהם בלתי-בטוחים באופן מיוחד, והגנה עליו בעת שהוא מבצע את משימותיו ההומניטריות.
- ה-ICRC העמיד מימון מוגבר ומשאבים נוספים לרשות הסהר האדום הפלסטיני, אשר פנה בפומבי בבקשה לתרומות נכבדות. עד כה קיבל הסהר האדום הפלסטיני ה-ICRC 2.73 מיליון פרנקים שוויצריים כסיוע.
- להעברת פצועים או חולים לבית חולים משתמש הסהר האדום הפלסטיני ב-42 אמבולנסים שבסיסיהם בחמש תחנות לאורך רצועת עזה. בנוסף, מנהל הארגון בתי חולים בעיר עזה ובחאן יונס, מרכז שיקום בחאן יונס, ושישה מרכזים רפואיים קטנים יותר. ה-ICRC תומך בפעילות זו.
- ה-ICRC והסהר האדום הפלסטיני (למעלה מ-400 מתנדבים) עסקו בפעילות משותפת שהתמקדה בסיוע חירום ומחסה לעקורים עזתיים.
- ה-ICRC ומגן דוד אדום ערכו סיורים משותפים רבים בשטח על מנת לנטר את הצרכים בישראל. ה-ICRC המשיך לאסוף מידע על תקריות שפגעו באוכלוסייה האזרחית וברכוש אזרחי.
חיוני להחזיק בזמינות מלאי יציב של אספקה וציוד רפואיים מצילי-חיים. מאז תחילת האלימות, ה-ICRC ארגן את הכנסתם של הפריטים שלהלן' או הביאם בעצמו לעזה:
- 117 משטחי שינוע עמוסים בערכות ציוד רפואי (בכמויות מספיקות לטיפול במאות אנשים) לחלוקה על ידי הסהר האדום;
- 12 משאיות עמוסות אספקה רפואית ומנות דם לשימוש על ידי משרד הבריאות.
5) פעילויות עבור אזרחים ועצורים
- ה-ICRC מוסיף להזכיר לצדדים לסכסוך את חובתם לעמוד בדרישות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, במיוחד על ידי כך שיינקטו זהירות מתמדת כדי לחוס על חיי אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים ותשתיות חיוניות להישרדות האוכלוסייה האזרחית, ויפעלו לאפשר מעבר מהיר ונטול עיכובים של סיוע הומניטרי. פעילויות הליבה של ה-ICRC, כגון ביקורי עצורים ושירותי איתור, מיועדות לשרת את הזכאים להגנת המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
- במהלך העימות ה-ICRC ניטר תקריות שעוררו חששות בדבר אי ציות להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי ואסף מידע עליהן. בכל אחת מהתקריות, ה-ICRC מגיש לרשויות הנוגעות בדבר דוח מקיף, ועוקב אחר העניין מקרוב.
- ה-ICRC משגיח על העברת חולים ופצועים מעזה לישראל ולמקומות אחרים. הוא אף משתדל לאתר נעדרים.
- צוותי ה-ICRC העבירו לאחרונה למעלה ממאתיים מסרים ממשפחות לעצורים בעזה (רובם המכריע נעצרו עוד לפני המבצע הצבאי הנוכחי). ביקורים אצל המוחזקים בבתי הסוהר רמון, נפחא ואשל בישראל נערכו בשבוע שעבר. ה-ICRC ביקש ליידעו מי נתפסו במהלך המבצע הצבאי הנוכחי, ולהבטיח לו גישה אליהם.
ה-ICRC מודאג מאוד מהתחמושת שלא התפוצצה או שננטשה, אשר מפוזרת ברחבי אזורים שבהם נערכה לחימה. מִפגעי תחמושת נפיצה אלה גרמו למותם של מספר אנשים מאז הפסקת הלחימה הפעילה. ה-ICRC מתעתד להוסיף ולהעריך את המצב, ובמידת הצורך לתמוך במאמצי הרשויות לטיפול בבעיה זו.