מתנדבים מן הצלב האדום של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו חורשים את המדינה לאורכה ולרוחבה ומגיעים למקומות הנידחים ביותר בחיפוש אחר משפחותיהם של ילדים עקורים. לדברי הרשויות באוגנדה, כ-180,000 ילדים חיים כיום בשטחה, לאחר שנמלטו אליה כדי לברוח מן האלימות שהשתוללה וזרעה הרס במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בשני העשורים האחרונים. המשלחות שלנו בקמפלה ובגומה, הפועלות בשיתוף פעולה הדוק עם אגודת הצלב האדום של אוגנדה, הצליחו לאתר ולהחזיר רבים מהם למשפחותיהם, עכשיו שהמצב הביטחוני השתפר ומאפשר את שובם.

ניונזימה מגיע למחנה הפליטים, שלושה חודשים אחרי ג'סטין. "כל פעם שלא הלכתי לבית הספר, הלכתי לגינה להבריח ציפורים", הוא אומר. "באותו היום בגינה, כאשר שמעתי פתאום ירי של קליעים, התחלתי לרוץ, וחברתי לקבוצה גדולה של אנשים. חבר בקבוצה נשאר לצדי, ויחד התקדמנו לעבר הגבול. שמחתי מאוד לראות שוב את אחי ולגלות שהוא הולך לבית ספר כמוני", מוסיף ניונזימה.

ג'סטין (שמאל) ממתין לחבריו בשעה שהם נקלטים על ידי הצוות שלנו בגומה שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בגבול בינה לאוגנדה.

בחצותם את הגבול באזור בונאגאנה, ההתרגשות ניכרת בילדים, השמחים לחזור לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. המחשבה על המפגש עם משפחותיהם גורמת להם לשיר ולקפוץ מרוב אושר. מוזס בן השבע, המסמן באצבעותיו את סימן הניצחון, קורא: "ביתי נמצא בקיטשנגה, ואמרו לי שמחר אלך הביתה! סוף כל סוף אגור שוב עם המשפחה שלי, וזה משמח אותי מאוד".

במהלך האיחוד מחדש עם המשפחות, כל הכפר יוצא החוצה לחגוג את הגעתם של הילדים השבים. זוהי גם הזדמנות לחברים למשחק לשעבר לשאול אלף ואחת שאלות על החיים הרחק מן הבית.

כמעט ניתן לגעת בשמחתה של סבתא בראותה את נכדה שאבד מזמן, בהאטי אריק. "עברו שנתיים מאז שראיתי את הנכד שלי. חשבתי שאיבדתי אותו לעד. חשבתי שהוא מת", היא אומרת. "כאשר המתנדב של הצלב האדום בא לבשר לנו שמצאו אותו, לא האמנתי לו. חיכיתי לראות את זה כדי להאמין. ועכשיו שראיתי את זה, אני יכולה למות בשלווה כי הנכד שלי כאן".