לאנה קרונץ, בת 25, היא מומחית לגפיים מלאכותיות – ליתר דיוק, גפיים מלאכותיות תחתונות לנשים. היא עובדת בגוף היחיד המספק שירותים אורטוטיים ופרוטטיים ברצועת עזה, שמשירותיו נהנים 3,000 מטופלים מדי שנה. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) תומך במרכז לגפיים מלאכותיות ופוליו (ALPC) מאז 2007. כחלק מן התמיכה הזאת, הייתה לאנה אחת מבין חמישה מומחים לגפיים מלאכותיות ולפוליו שהוכשרו בהודו על ידי ה-ICRC במטרה להביא את הניסיון ואת הידע שלהם לעמיתיהם במרכז לגפיים של עזה. לאנה היא המומחית היחידה לגפיים נשיות תחתונות ברצועת עזה. היא מספרת את סיפורה בראיון זה.
לאנה, ספרי לנו עוד על עצמך
שמי הוא לאנה חסן קרונץ. יש לי תואר ראשון בפיזיותרפיה מאוניברסיטת אל-אזהר בעזה. את לימודיי אלה סיימתי ב-2010. ב-2012, קיבלתי תעודת מומחה בפרוטטיקה של הגפיים התחתונות בעקבות נסיעה
לימודית בת שנה וחצי במימון ה-ICRC ב-Mobility India. היום אני מומחית לפרוטטיקה של הגפיים התחתונות, ואני עובדת מזה שנה במרכז לגפיים מלאכותיות ופוליו ברצועת עזה.
כיצד את מעבירה את יומך במרכז?
אחת מבין חמישה מומחים לגפיים מלאכותיות ולפוליו שהוכשרו בהודו על ידי ה-ICRC
כל יום, כאשר אני מגיעה למרכז, אני מתכננת מה אעשה. אני מתכננת את היציקה וההתאמות של הגפיים המלאכותיות. אני צריכה לדבר עם המטופלים כדי להבטיח שהכול הולך כשורה עם הגפיים הללו אחרי ההתאמה. אני מעבירה את יומי לא רק בבית המלאכה, אלא גם עם המטופלים במרפאה, שם אני מכינה עבורם תבניות גבס ובודקת את מידת ההתאמה של התותבות. אני מבלה גם זמן במחלקת הפיזיותרפיה, שם אני משנה ומתאימה את ההתקנים לפי צרכי המטופל.
מיהם המטופלים שלך?
כל אדם הוא מקרה מיוחד. לרבים מאלה שמגיעים לכאן יש בעיות פסיכולוגיות בגלל מה שעבר עליהם והביא לקטיעת האיבר או לבעיה מלכתחילה. המינימום שאנחנו יכולים לעשות הוא להעניק להם תמיכה, לחייך אליהם; לגרום להם להרגיש בנוח, בבית, כדי שהתהליך יוכל לעבור בקלות. אנחנו כאן כדי לתמוך בהם. הכאב נגמר עכשיו כליל, והגיע הזמן שבו עליהם להתגבר ולהתחיל ללכת כדי לנהל את חייהם.
כיצד הפכת למתלמדת בהודו?
המרכז חיפש אנשים שיוכשרו בפרוטטיקה ואורטוטיקה בהודו בתמיכת ה-ICRC, ובעיקר אישה, בשל הרגישות סביב הטיפול בנשים, כידוע לך בחברה שלנו, במיוחד כאשר מדובר במקרים של קטיעות מעל הברך. יחד עם שישה עמיתים אחרים, זכרים, עשינו כולנו בחינה. הייתה צריכה לקבל ציון גבוה מ-60 כדי להתקבל לתכנית, אבל קיבלתי את הציון הגבוה ביותר מבין המועמדים! כך נבחרתי להצטרף את עמיתיי ב-Mobility India ב-2011.
איך היה בהודו?
ההתנסות שלי בהודו הייתה חשובה מאוד עבורי. הייתה לי הזדמנות לבנות את יכולותיי וללמוד התפתחויות חדשות בתחום שלי. זו הייתה חוויה מעולה שעזרה מאוד בעבודתי. כידוע לך, פיזיותרפיסט וטכנאי תותבות הם שני מקצועות שונים מאוד, אך משלימים. אם את פיזיותרפיסטית, זה לא אומר שאת יכולה לעשות את היציקה וההתאמה של התותבת, שזה בדיוק מה שלמדתי. כאשר סיימתי את לימודיי בהודו, לא הייתה בטוחה כיצד אשתמש בניסיון החדש הזה. ואולם עם שובי, הדברים הסתדרו בקלות רבה בעבודה.
אז בואי נדבר עם אחת המטופלות שלך, עודה עיאש:
שלום, אני בת 62, ואני אחת מן האנשים שלאנה עובדת אתם. ברגלי השמאלית בוצעה קטיעה כתוצאה מסוכרת. לאנה עשתה את היציקה ואת ייצור הרגל המלאכותית שלי. היא עזרה לי ללמוד כיצד להשתמש בה, והתאימה לי אותה בצורה נכונה. לאחר מכן, היא הפנתה אותי לפיזיותרפיה כדי להתאמן על צורת ההליכה.
זהו הישג גדול לא רק עבורי, אלא גם עבור לאנה והפיזיותרפיסטים העובדים אתה במרכז. אני מודה לכול אחד מהם על מה שהם עשו עבורי. עכשיו אני מתאמנת על שימוש בתותבת על הקרקע, על מדרגות, על חול, איך לעמוד… אני בשלב האחרון של ההדרכה עם פיזיותרפיסט. אני מקווה שאוכל ללכת באופן עצמאי עם הרגל החדשה שלי לאחר סיום ההדרכה!