היום חל יום הנעדרים הבינלאומי. לבנו עם המשפחות הישראליות, הפלסטיניות וכל שאר המשפחות שסובלות מפני שאינן יודעות מה עלה בגורלם של אהוביהן, בישראל ובשטחים הכבושים.

הורים, ילדים, אחים, בני ובנות זוג וקרובי משפחה נוספים, לכודים בתוך סיוט חוסר הוודאות, מחפשים תשובות ומידע בנוגע לגורל של אהוביהם הנעדרים.

הכאב היומיומי של המשפחות האלה בלתי נתפס, והוא רק מעמיק ככל שעובר הזמן, והן נותרות לכודות בין ייאוש לתקווה. על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, יש להן זכות לדעת מה עלה בגורלם של אהוביהן הנעדרים. חוסר הוודאות שהן מתמודדות אתו הוא טרגדיה מתמשכת, ועל הצדדים המעורבים בסכסוך חלה חובה לספק מידע בנוגע לנעדרים.

חובה להגן על מי שנלקח בן ערובה או שנמצא במעצר, לוודא היכן הם נמצאים ולהתייחס אליהם בכבוד. יש לנהוג בכבוד כלפי המתים, לזהות אותם ולהשיבם לחיק משפחותיהם, כדי שהן יוכלו להתאבל, לכבד את זכרם ולקיים מצוותת דתיות ותרבותיות. יש לשחרר את כל בני הערובה באופן מיידי וללא תנאים. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) ממשיך לפעול מול כל הגורמים המעורבים בסכסוך במטרה להשיג כל מידע על הנעדרים ולעדכן את המשפחות.

בכל יום, המשפחות מקוות לקבל מידע, מקוות לראות את אהוביהן שוב, לשמוע את קולם ולחבק אותם. למשפחות האלה יש זכות לדעת מה קרה לקרוביהם. הכאב והקול שלהם חייבים להשמע, וחובה להבהיר מה עלה בגורלם של אהוביהן.

אנו מזכירים שוב את החובה של הצדדים המעורבים לספק כל מידע שקיים בנוגע לנעדרים ולמלא את חובתם כלפי המשפחות, שזכאיות לדעת. המידע הזה הוא לא קלף מיקוח. הכאב וחוסר הוודאות חייבים להסתיים, ויש להבהיר היכן נמצאים כל הנעדרים ומה עלה בגורלם.

משפחות צריכות להיות יחד.