זהו ביקורי החמישי בסוריה, ובכל פעם אני רואה יותר סבל. כמעט מחצית מהאוכלוסייה נעקרה ממקומה, והלחימה מתישה את כולם. הצרכים ההומניטריים עצומים, ובאותם חבלי ארץ שנפגעו מהלחימה הנמשכת, צרכים אלה למעשה הולכים ומחריפים באופן חד.

הדבר נכון במיוחד באותם מקומות שקשה להגיע אליהם. הסיוע מגיע באופן בלתי סדיר, וכך נחשפת אוכלוסייה זו לסיכונים, וביניהם תזונה דלה, מים לא נקיים או טיפול רפואי שאינו מספיק.

מעל לכל, ברור לי שאף אם הלחימה תסתיים מחר, הצורך בסיוע הומניטרי יהיה נורא.

במהלך הביקור פגשתי בכירים סוריים ושוחחנו על צרכים הומניטריים אלה. שמתי דגש על רצוני העז להוסיף ולהרחיב את הגישה של ה-ICRC לאזרחים ולעצורים, והדגשתי את החשיבות המכרעת שיש להעניק לשיפור יכולתנו לעבוד בשטח, עם גישה מהירה יותר ונטולת הפרעות.

בשטח, התרשמתי ממסירותם של אלפי מתנדבים של הסהר האדום הערבי-סורי, העובדים עמנו כדי לעזור לנזקקים. אנו נכונים להגביר, יחד עם הסהר האדום הערבי-סורי, את הפעילות ההומניטרית הנייטרלית שלנו. אך יכולת גישה היא דבר חיוני לחלוטין. אין ביכולתנו לסייע לאנשים שאיננו יכולים להגיע אליהם.

אני מעוּדד מההתקדמות ההדרגתית שהשגנו בהעברת משלוחי סיוע אל אזורי הלחימה. בשנת 2016 הוצאנו לפועל מבצעי סיוע שחצו קווי לחימה, בהיקף גבוה פי שמונה מאשר בשנת 2015. ומאז תחילת שנה זו ספקנו סיוע באמצעות 19 מבצעים מסוג זה. הדבר עולה בידינו הודות לַדיאלוג הכן והישיר שלנו עם כל הצדדים לסכסוך.

כן, ברור לכל שאין די באספקת סיוע קצר מועד בלבד. באותה מידה חשוב התהליך ארוך הטווח של בניית עמידוּת, שאנו יכולים ללַווֹתו ולתמוך בו. אנו נשדרג את הפרוייקטים שלנו לתמיכה במחייתם של אנשים, על מנת לענות על ציפיותיהם של הנזקקים כעת לפתרונות יותר בני-קיימא, כגון מענקי מזומנים או פרויקטים של עסקים קטנים, על מנת לשוב ולבנות את חייהם.

בביקור זה היה לי המזל לשמוע ישירות מפיהם של המנסים לשרוד בנסיבות קשות באופן קיצוני. בנהיגה לזַבָּדאני, ההרס ניכר לעין ומחריד. בעין אל-פיגֶ'ה פגשתי במורי בית ספר – בעצמם עקורים בעקבות הלחימה – שהיו מודאגים מהשלכותיהן של שנות הלימודים האבודות על עתידם של כל כך הרבה ילדים סוריים. נגעה אל לבי מָנאר, בת ה-13, אחת מהנערות הצעירות שפגשתי במרכז הפסיכולוגי של הסהר האדום הערבי-סורי באל טאל, ואשר העניקה לי מתנה מעשה ידיה.

המשבר הסורי מבטא קודם ומעל לכל את שִברה של ההגנה על אנשים, ועלינו לדאוג לכיבוד כללי המלחמה. על כולנו להוסיף ולסייע למנאר ולאחרים להתמודד עם הצלקות הנפשיות שמלחמה זו גורמת. אנו נוסיף לפנות לרשויות סוריות על מנת לענות על צרכי משפחות שקרוביהן נעדרים, לסייע לשפר את היחס כלפי עצורים ותנאי החזקתם, ולהגיע לאזרחים הלכודים באזורי לחימה.

מובן מאליו, כמו כן, שהפתרון המדיני חיוני על מנת לשים קץ לסבל זה. ואולם, פתרון זה אינו יכול להסיט מצרכי אנשים כדוגמת אלה שפגשתי השבוע. על הסיוע להינתן בנפרד מהתהליך המדיני, ואין לאפשר לתהליך זה לעוור את העולם לסבלו של העם בסוריה.