טרון סארוול ומעבדת החדשנות של הצלב האדום מחפשים טכנולוגיות שישרדו בתנאי השטח הקשים של אזורי אסון: "הבקשה הנפוצה ביותר של הפליטים היתה להתקשר הביתה. אנחנו נדרשים להתאים את עצמנו"

כתבה מאת הראל עילם ל'כלכליסט', שהתפרסמה ביום 7 בדצמבר 2016

Tarun sarwal. Photo: ICRC / Ashish Bhatia

טרון סארוול, ראש מעבדת חדשנות בצלב האדום

לקריאת הכתבה באתר כלכליסט

"יש המון שיח על איך טכנולוגיה יכולה לפתור את בעיות העולם, אבל לרוב יש מעט מחשבה מאחורי זה", אומר טרון סארוול, ראש מעבדת החדשנות של ארגון הצלב האדום. "אנשים באים עם רעיונות, אבל לא מבינים מה קורה בשטח". ללא תקציבים ועם צוות של ארבעה אנשים בלבד, סארוול מופקד על יצירת פתרונות טכנולוגיים שיעבדו בתנאים הקשים ביותר, בשדות קרב או אזורים מוכי מגפות ועוני, ללא תקשורת, מים או מקורות אנרגיה. במקביל הוא נדרש לנער את אחד מהארגונים ההומניטריים [טעות במקור – ארגוני הצדקה] הגדולים והוותיקים בעולם ולהתאים אותו למאה ה־21.

"מדברים איתי על הרבה על רחפנים", הוא מספר כדי להדגים את הקושי להתאים את הטכנולגיות החדשות לתנאי השטח. "לכאורה זו טכנולוגיה מאוד מבטיחה: אפשר להעביר באמצעותם חבילות, לתצפת, למפות ואפילו לרסס שדות. באיטליה למשל השתמשנו ברחפנים כדי להעריך את הנזק שהסבה רעידת אדמה לכפרים מרוחקים, אבל במקביל יש את המציאות בשטח והיא לא פשוטה. ברוב המדינות שאנחנו נמצאים בהן, אם נעלה רחפן לאוויר מישהו יירט או יגנוב אותו".

דרום סודאן. הצנחת מזון ממטוס חכור של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לאנשים שנעקרו בעקבות קונפליקט. צילום: ICRC/ BUECHLI, Yannick.

דרום סודאן. הצנחת מזון ממטוס חכור של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לאנשים שנעקרו בעקבות קונפליקט. צילום: ICRC/ BUECHLI, Yannick.

כדי להתגבר על היעדר התקציבים, הצוות של סארוול עובד עם יזמים, ממשלות ואוניברסיטאות מסביב לעולם. בין היתר הצוות הקים מעבדה בשיתוף פעולה עם המכון הטכנולוגי השוויצרי EPFL, שם נבחנים כעת רבים מהפיתוחים החדשים של הצלב האדום. לדברי סארוול, הצוות שלו מקדם כעת כ־40 פרויקטים, שרבים מהם נדמים קטנים ולא חדשניים, אבל מותאמים למציאות בשטח, שמפגרת לעתים בעשרות שנים אחרי אפשרויות הטכנולוגיה המודרנית.

כדוגמה הוא מביא פרויקט במאלי, שדרש טיפול ב־50,000 פליטים. אך רשת הסלולר מדור שני המיושנת במדינה לא תמכה בשידורי מידע. כדי להתמודד עם הבעיה, פיתח הצוות של סארוול כלי שאפשר העברת תיקים רפואיים שלמים בהודעות SMS. במקרה אחר בליבריה שימשה אותה טכנולוגיה ליצירת רשת חברתית מקומית שאפשרה תיאום בין המתנדבים.

"האינטרנט מאפשר לאנשים לעזור לעצמם"
סארוול הוביל את הקמת מעבדת החדשנות לפני שנתיים, לאחר שחזר מטיול בן שנה שערך סביב לעולם עם בתו במטרה להכיר את האתגרים השונים שאיתם מתמודד הארגון. "לא רק הטכנולוגיה משתנה, אלא גם הסיטואציות שאנחנו צריכים להתמודד איתן שדורשים גמישות רבה מתמיד", הוא מגדיר את האתגר הגדול ביותר שלו. "הכפרים הפכו לערים, התושבים משכילים יותר, רמת השירותים הבסיסיים שהם רגילים אליהם עלתה ואנחנו נדרשים להתאים את עצמנו".

כך למשל אחרי טייפון שהיכה בפיליפינים, הדבר הראשון שהניצולים רצו לעשות היה להתחבר לאינטרנט ולבדוק מה מצב בני משפחותיהם, עוד לפני קבלת אוכל ומים. "הבקשה הנפוצה ביותר במרכזי הפליטים היתה להתקשר הביתה", הוא מספר. אך היעדר הגישה לרשמת החשמל מנעה מהפליטים להטעין את הטלפונים הניידים שלהם. בסיוע הצוות של סארוול ומספר יזמים מקומיים הקימו אנשי הצלב האדום מערכת סולארית שמאפשרת להטעין 50 מכשירים בו־זמנית. בהיעדר תקציב הועמסו המערכות על כרכרות, שבמשך חודשים סימנו עבור הפליטים את הזמן שבו הם יכולים לשוחח עם קרוביהם.

כרכרת טעינה של הצלב האדום לטלפונים ניידים

לדברי סארוול, מהפכות האינטרנט והמובייל משנות לא רק את בקשות הניצולים, אלא גם את האופן שבו הצלב האדום חושב על סיוע. "החיבור לאינטרנט מעצים את הכוח של אנשים לעזור לעצמם", הוא מסביר. "רשתות חברתיות הן כלי חזק ליצירת שינוי חברתי. הן מחברות בין אנשים שמוכנים לסייע ובין אלו שזקוקים לסיוע, אך הן גם מסייעות לאנשים לדאוג לעזרה בעצמם. לאחר הטייפון בפיליפינים אנשים רצו להתחבר לאינטרנט כדי לשוחח עם קרובי משפחה במדינות אחרות שיכלו להעביר להם סיוע וכספים. אנחנו רוצים לפתח טכנולוגיות שבעתיד יעזרו לאנשים לעשות את מה שהם רוצים לעשות".

הפתרון לדבריו הוא פיתוח טכנולוגיות שמאפשרות פריסה מהירה של תשתיות תקשורת ואנרגיה גם באזורים מוכי אסון. "בקניה אנחנו עובדים על פיתוח טכנולוגיה של הקמת רשתות חשמל מקומיות קטנות, שיאפשרו לקליניקות הרפואיות לעבוד גם כשרשת החשמל הארצים קורסת". כלי עזר נוסף הוא אתרי מימון ההמונים: ביוני האחרון נעזר כפר בהודו במימון המונים כדי לגייס כמיליון רופי לחציבת תעלה שתחבר אותו עם הנהר הסמוך.

פתרונות פשוטים שאפשר לפרוס בעלות אפסית
סארוול מרבה להזכיר האקתונים, מנהג נפוץ בקהילה ההייטק הישראלית שמהווה עבורו דרך מרכזית לגיוס פיתוחים חדשים. בהאקתון האחרון שארגן הצלב האדום השתתפו כ־150 קבוצות ממדינות כמקסיקו, ברזיל, פורטוגל ואפילו ישראל. הזוכים קיבלו תמיכה כלכלית, ייעוץ וסיוע ביצירת קשרים שנועדו לקחת את ההמצאות שלהם ולהפוך אותן ליישום מסחרי שיוכל לשרת גם את הצלב האדום.

הרעיונות שסארוול מתאר נשמעים על פניו פשוטים וברורים, אבל חשיבותם טמונה ביכולת לפרוס אותם בעלות אפסית בכל מקום בעולם. דוגמה אחת היא חיישן זול שמסוגל לפעול במשך שבועות על סוללה זעירה, ומנתח נתוני סביבה שמאפשרים לדעת האם מוצרי הסיוע והמזון שהצלב האדום השאיר נוצלו כשורה או נגנבו. דוגמה אחרת היא פיתוח טכניקות שבמקום לפנות הריסות במקרה אסון יאפשרו למחזר אותן להקמה מחודשת של בניניים.

פתרון נוסף הוא שק גופות בנעילת ואקום שמאפשר שימור גופות ללא קירור למשך חודש. "אנחנו עובדים במקומות שיש בהם חום אדיר כך שתוך מספר ימים או אפילו שעות בודדות כבר לא ניתן לזהות חלק מההרוגים במקרה אסון", מסביר סארוול את הצורך בהמצאה המורבידית.

התקן שהופך כסא גלגלים לתלת-אופן המיועד לתנאי שטח

פתרונות אופטימיים יותר שעלו בהאקתונים כוללים מערכות לבדיקת איכות מים בבארות שפועלת ללא חשמל, התקן שמאפשר להפוך כיסא גלגלים לתלת־אופן שמסוגל לנווט בתנאי שטח קשים או כיסא גלגלים מודולרי לילדים שסובלים משיתוק מוחין ומסוגל "לגדול עם הילד". "המערכת שיצרנו מאפשרת לחלק מהפיתוחים להגיע משולחן התכנון לשטח בתוך חודשים בודדים", מתגאה סארוול.

"Enable Makeathon", דצמבר 2015. צילום:  Ashish Bhatia/ICRC

"Enable Makeathon", דצמבר 2015. צילום: Ashish Bhatia/ICRC

שילוב הטכנולוגיות וההמצאות בשטח הוא מעט מורכב יותר. "השינויים לא קורים בן לילה. אנחנו חייבים לנסות אותם בתנאי שטח קשים והמתנדבים צריכים ללמוד לעבוד עם הטכנולוגיה", מסביר סארוול. כדי להכין את המתנדבים, הצלב האדום מארגן שיתופי פעולה להדרכה במציאות מדומה. "הפרויקט כל כך הצליח שיש לנו 20 תוכניות אימונים שונות תחת פיתוח", הוא אומר.

אחת מהתוכניות הללו פותחה בשיתוף גוף משטרתי בדרום אסיה, שם היא משמשת לאימון אנשי ההצלה לעבוד לצד המשטרה במקרה של מהומות. במקרה אחר, חבר הצלב האדום לחברת המשחקים הצ'כית בוהמיה, שיצרה מספר הדגמות VR לתנאי השטח במיאנמר, עיראק ובנגלדש.

הפיתוחים החדשניים הבולטים של הצלב האדום

» כרכרות הטענה סולאריות
מערכת סולארית ניידת שמאפשרת לפליטים להטעין 50 מכשירי סלולר בו-זמנית בתנאי שטח

» שק גופה בוואקום
שק שמאפשר שימור גופות ללא קירור למשך חודש עבור זיהוי מאוחר של ההרוגים

» תיק רפואי ב-SMS
כלי שמאפשר להעביר תיק רפואי שלם בהודעת סלולר על גבי רשת סלולר מדור שני

» רשת חשמל מקומית
רשתות חשמל מקומיות שיאפשרו לקליניקות לפעול בעת קריסת רשת החשמל הארצית

» כסאות גלגלים מודולרים
התקנים שהופכים כסאות גלגלים לתלת-אופן לתנאי שטח או מאפשרים להם "לגדול עם הילד"

קראו עוד בנושא:
הבלוג של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בנושא חדשנות