בימים שלאחר נפילת סרברניצה, האנשים שנמלטו מן העיר התחילו לזרום לטוזלה. במהלך השבועיים הראשונים, פעלו אנשי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) תוך חירוף נפשם כדי לאסוף אנשים שלא יכלו לעשות את כל הדרך לשם ברגל. אנשים אלה נאספו בשטח ההפקר. © Danish Red Cross / M. Ostergaard / v-p-yu-d-00032-16

לעקורים סופקו סיוע חירום, מזון, מים ושירותי תברואה. CC BY-NC-ND / ICRC / F. Berger / v-p-yu-d-00033-21

קרובי משפחה של הנעדרים בסרברניצה שואלים עליהם. לאחר ה-11 ביולי 1995, הוגש במהירות לרשויות מפקד תושבים של כל מי שנשאר מאחור בסרברניצה. מאוחר יותר, התאפשר לאנשים לרשום בני משפחה נעדרים. CC BY-NC-ND / ICRC / F. Berger / v-p-yu-d-00033-19

אזרחים סבלו בכל רחבי בוסניה-הרצגובינה. בתמונה זו, מחולק סיוע חירום לאנשים שברחו לביילניה מן הלחימה בבאניה לוקה. CC BY-NC-ND / ICRC / T. Gassmann / v-p-yu-d-00034-13

שנתיים אחרי תום הסכסוך, ילדה קטנה מחזיקה תמונה של קרוב משפחה שנעדר במהלך המלחמה. כיום, עשרים שנים אחרי, על-פי הדיווחים, למעלה מעשרת אלפים איש עדיין בחזקת נעדרים בעקבות הסכסוכים בבלקן. משפחותיהם אינן יודעות כלל מה עלה בגורלם. CC BY-NC-ND / ICRC / P. Pellegrini / v-p-yu-d-00048-19

עבור שלושת הנשים בתמונה, הספר של ה-ICRC – “Book of Belongings” – הוא אחת הדרכים המעטות לחפש אחר קרוביהן הנעדרים. CC BY-NC-ND / ICRC / S. Bajrambasic / v-p-ba-e-00027

בעלה של ג'ידג'ה ושני בניה, אלמיר ואזמיר, נעלמו בסרברניצה. תמונה זו צולמה ב-2002. ב-2007, קיבלה ג'ידג'ה סוף סוף חדשות לגבי גורל משפחתה. השלד של אחד מבניה זוהה, אך מאחר שהבנים היו קרובים כל כך בגיל, לא התאפשר לקבוע אם הגופה שייכת לאלמיר או לאזמיר. כל מה שנותר מבעלה הוא עצם שוקה אחת. CC BY-NC-ND / ICRC / N. Danziger / v-p-ba-e-00002