המשפט ההומניטרי הבינלאומי, הידוע גם כ“דיני מלחמה“, הוא מכלול הכללים המגינים, בעתות מלחמה, על אנשים שאינם משתתפים – או שחדלו להשתתף – במעשי האיבה. הוא מגביל את שיטות הלחימה ואמצעיה. תכליתו העיקרית היא להקטין סבל אנושי ואף למונעו בעת סכסוך מזוין. הכללים מחייבים לא רק את הממשלות וכוחותיהן המזוינים, אלא גם קבוצות מתנגדות חמושות וכל צד אחר לסכסוך. ארבע אמנות ז‘נבה משנת 1949 ושלושת הפרוטוקולים הנוספים להן משנת 1977 ומשנת 2005 , הם הטקסטים המשפטיים העיקריים של המשפט ההומניטרי. טקסטים הומניטריים אחרים כוללים את פרוטוקול ז‘נבה משנת 1925 האוסר על שימוש בגזים חונקים, רעילים ואחרים, אמנת 1980 בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים ואמנת אוטווה משנת 1997 האוסרת על השימוש במוקשים נגד אדם. על סכסוכים מזוינים בינלאומיים חלות ארבע אמנות ז‘נבה משנת 1949. הן קובעות, לגבי אזרחים ואנשים שאינם נוטלים עוד חלק פעיל במעשי האיבה, כגון פצועים או לוחמים שנשבו, כי יש לחוס על חייהם ולנהוג בהם באופן הומני. הן מגדירות גם את התפקיד שממלא הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בהקלה על הסבל האנושי. בנוסף לכך, מסמיך סעיף 3, המשותף לכל ארבע האמנות, את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום להציע את שירותיו במקרה של סכסוך מזוין שאינו בינלאומי, ומעניק הגנה מינימלית לנפגעים במצבים אלה. מאוגוסט 194 מדינות הן צד לאמנות ז‘נבה. ,2006 שלושת הפרוטוקולים הנוספים משנת 1977 ומשנת 2005 , משלימים את האמנות. מטרת הפרוטוקולים משנת 1977 היא להגביל את השימוש באלימות ולהגן על האוכלוסייה האזרחית, על ידי חיזוק הכללים החלים על ניהול הלחימה. נכון לאוגוסט 2006 , היו 166 מדינות צד לפרוטוקול הראשון ו- 162 היו צד לפרוטוקול השני. הפרוטוקול השלישי קובע סמל נוסף – הקריסטל האדום.

 פיתוח המשפט

מאחר ואופי הלחימה משתנה כל הזמן, יש לחקור ולפתח תחומים חדשים של המשפט ההומניטרי. החל באמנת ז‘נבה הראשונה של 1864, פעל הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לשיפור ההגנה על נפגעי מלחמה על ידי אימוץ סטנדרטים משפטיים חדשים. המומחים המשפטיים שלו מארגנים מפגשים וועידות בנושאים הומניטריים ומשתתפים בהם. באמצעות שירות הייעוץ שלו בנושא המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מעודד הוועד הבינלאומי של הצלב האדום גם מדינות לאמץ חקיקה המיישמת את המשפט ההומניטרי ברמה הלאומית. מומחים משפטיים של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום במטה הראשי בז‘נבה ובשטח, מעניקים סיוע טכני למדינות, למשל בנושאי חקיקה העוסקת בהעמדת פושעי מלחמה לדין ובהגנה על סמלי הצלב האדום, הסהר האדום והקריסטל האדום. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מחפש גם, דרכים לשפר את יישום החוק. בשנת 2002 הוא השיק פרוייקט לאישושו מחדש של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ולפיתוחו. כחלק מן הפרוייקט, בוחן הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בינו לבין עצמו מגוון סוגיות קיימות ומתהוות הקשורות למשפט ההומניטרי הבינלאומי, ומתייעץ בגינן גם עם גורמים חיצוניים. לבקשת הקהילה הבינלאומית, ערך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מחקר כלל- עולמי על כללים מנהגיים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. המחקר, שהושלם ב- 2004 , מזהה היכן עשוי נוהג קיים ומוכר להשלים את החוק הכתוב ואת האמנות, במיוחד אלה החלות על סכסוכים מזוינים שאינם בינלאומיים. בנוסף לכך, מקדם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מודעות לכללי המשפט ההומניטרי וכיבודם.

 הפעילויות המבצעיות של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום משלימות את עבודתו המשפטית. מלבד העזרה שהוא מושיט לאוכלוסיות נזקקות, נהנה הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, בזכות נוכחותו בשטח, מעמדה המאפשרת לו לעקוב אחר כיבוד כללי המשפט ההומניטרי, לעמוד ממקור ראשון על הבעיות הניצבות בפני נפגעי סכסוכים מזוינים בחיי היומיום שלהם, וליזום פיתוח של כללים חדשים.

 כאשר יש הפרות …

אם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מזהה הפרה של דיני המלחמה, הוא פונה באופן חסוי לרשויות האחראיות לתקרית. במקרה של הפרות חמורות, חוזרות ונשנות ומוכחות בעליל, וכאשר פניות חסויות לרשויות האחראיות לא הועילו לשיפור המצב, הוא שומר לעצמו את הזכות לנקוט עמדה פומבית על ידי גינוי ההפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי האמורה, ובלבד שלדעתו מתן פומבי לדברים משרת את האינטרסים של מי שנפגעו מן ההפרות או מאוימים על ידן. צעד מעין זה הוא צעד חריג.

אין זה מתפקידו של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לחקור הפרות או להעמיד בגינן לדין. המדינות החתומות על אמנות ז‘נבה מחויבות לשלב בחקיקה הלאומית שלהן הוראות למיגור הפרות של המשפט ההומניטרי, לרבות העמדה לדין של פושעי מלחמה או הסגרתם. ניתן להעמיד עבריינים לדין בפני בתי המשפט הלאומיים של המדינות השונות או בפני בית דין בינלאומי. חוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי של רומא, משנת 1998 , שנכנסה לתוקף ביולי 2002 סללה את הדרך ליצירת גוף בעל הכרה בינלאומית להעמדה לדין בגין פשעי מלחמה, של מי שמסיבה זו או אחרת חמקו מהעמדה לדין במערכת המשפט של מדינתם. תקנות סדר הדין של בית הדין מעניקות לעובדי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פטור ייחודי ממתן עדות, שכן לו ניתן היה לזמנם כעדים בהליכים שיפוטיים, היה הדבר מסכן את הנייטרליות של הארגון, ומסכן בזה את הגישה נטולת משוא הפנים כלפי הנפגעים.